|
נוכחים: אלכס ( 27 כתת סנפיר), רבקה (31), עדן (2.5 חודשים. טיפת חלב) יוזפוביץ' |
|
עיסוקים:רבקה נמצאת כרגע בחופשת לידה עם עדן. עוד חודשיים תיסע לחודש וחצי לחיק המשפחה במיניאפוליס מינסוטה - ארצות הברית. בתום חצי שנת חופשת הלידה, תיכנס לעבוד בפלסאון. קודם לכן עבדה בגיל הרך כמחליפה בפעוטונים ובבית התינוקות. בהריון יצאה מהגיל הרך עקב בעיות גב ועברה לפלסאון. אלכס סטודנט שנה רביעית ואחרונה לרפואה סינית. ארבעה ימים בשבוע לומד. ובשאר הימים עובד במכבסה ופלסאון. מתמחה בדיקור, תזונה, צמחי מרפא, וטווינה. מתכוון ליישם את לימודיו מיד בתום שנה זו. בשנה האחרונה טיפל בשני ילדים מפרדס חנה בהתנדבות, במסגרת פרוייקט פלסאון, והתוודע לעולם חדש ומהפנט - עולם הילדים, מתכוון למשוך כיוון בעבודה, גם לעולם זה. |
|
תחביבים: רבקה עושה פעם בשבוע פילאטיס בזיכרון. אוהבת לעשות עבודות מלאכה - דברים עם הידיים "אמא מומחית ל- crafts, וציור. ממש אמנית". לבשל לטייל ולקרוא (באנגלית כמובן. רוב הספרים שקראה בשנה האחרונה היו על הריון ולידה, מתוכם התקשרה במיוחד לספר על לידה טבעית) מבחינת התחביבים, כמו בשאר הדברים, בחודשיים האחרונים כל הקלפים נטרפו. אלכס מתאמן כבר 6 שנים בנינג'יטסו, אמנות לחימה יפנית. נמצא כרגע בקורס מדריכים לקראת סוף ההסמכה. מקווה לעשות גם עם זה משהו בעתיד. מצייר (הציג בגלריה של הקיבוץ), מבשל וקורא המון. תולעת ספרים. קורא בלי הפסקה מגיל צעיר מאוד. כרגע קורא את "קדם וערב" ספר על ימי כנען מאת עדיה חורון מראשי הכנענים. |
|
בתמונה: הכתובה של אלכס ורבקה מעשה ידי אמה של רבקה. |
|
הפגישה: רבקה עבדה כאולפניסטית במכבסה. לקראת סיום האולפן נסעה ל- 10 ימים לארה"ב, וכשחזרה ונכנסה למכבסה "הוא" ישב שם ומשהו הרגיש לה בשנייה הראשונה. בהתחלה הייתה אתו בנוהל עבודה רגיל, אך כשאולפניסטית נוספת שעבדה במכבסה, גילתה לה שהיא מעוניינת באלכס, נכנסה להילוך גבוה והזמינה את אלכס לסרט ותה בפתק שהעבירה לו דרך אשנב כביסת הילדים. אלכס נשאר קצת קריר. אחר כך בא נסיון נוסף, רבקה באה להכין לו אוכל כשהיה חולה, נהיה פתאום שקט ואז באה הנשיקה. |
|
המשך יחסים: שבועיים אחר כך אלכס נקרא לשירות מילואים במבצע "חומת מגן" וכשחזר נסעו לטיול (מעולה) של חודשיים וחצי בארה"ב. אחרי הטיול הבינו שמסתדרים טוב ביחד ואז באה הצעת האירוסין. |
|
הצעת נישואין: רבקה עסקה בהשלמות לימודים לאוניברסיטת תל אביב לקראת לימודי פילוסופיה כשיום אחד יצא אלכס ללימודיו ונעל את הבית כשהמפתח שלו ושלה בכיסו. הוא לא היה זמין בטלפון ורבקה הבינה שהיא הולכת להעביר את היום בבית עד שיחזור. היא התיישבה לצייר (לא לפני שהשאירה מספר הודעות זועמות בפלאפון של אלכס), ובציור כתבה לו שהיא מציעה לו נישואין, רוצה להתחתן בסתיו הבא, ורוצה לספר על כך להורים. אלכס ענה על הכל בכן. אלכס: "כמו בכל צעד גדול בחיים, היה פחד. אך מתחת לפחד הייתה תחושה שזה הדבר הנכון לי ולחיי, לכן עניתי כן. זה הזכיר לי החלטה חשובה אחרת שעשיתי בחיים - הלימודים. הייתי בכיוון של רפואה קונבנציונאלית, רבקה שהיא בת לרופא, שאלה אם זה באמת מה שאני רוצה לעשות. הרכבתי לי טבלה של נגד ובעד לימודים של רפואה קונבנציונלית מול רפואה סינית. כשהבנתי שאין בעצם תחרות, והחלק של בעד הרפואה הסינית היה גדול בהרבה, וחלק הנגד קטן בהרבה, הכל נעשה מאד ברור. קצת חששתי, כי זה עורר הרבה תגובות מהסביבה, אבל מתחת היה ברור לי שזאת החלטה נכונה. |
|
|
|
משפחה של רבקה: דודה אחת בסיאטל ודודה אחת בקליפורניה. כל השאר: סבים סבתות, הורים, דודים דודות ואחיות חיים במיניאפוליס. הוריה היו נשואים, ללא ילדים, כל אחד לבן זוג קודם, לפני שהתחתנו וילדו אותה ואת אחותה. כשהייתה בת 10 ואחותה בת 5 התגרשו ונישאו לבני זוג אחרים שהביאו איתם ילדים. כיום הוריה גרים במרחק 10 דקות אחד מהשני. |
|
קירובים: בחתונה של אלכס ורבקה נוצר מצב מביך ומצחיק כשהוריה של רבקה הגיעו בלי בני זוגם ולרשות רבקה ואלכס עמד רק קראוון אחד לאירוחם. הם נאלצו לגור באותה "דירה". אמא ישנה בחדר השינה ואבא בסלון. ביום הנישואין יצאו לשיחת נפש על שפת הים, דבר שלא קרה להם במשך שנים רבות, והשלימו ביניהם. כך שבסופו של דבר זאת הייתה חתונה של קירובים, כי באותה חתונה פגשה אחותה את האח המאומץ של אלכס, מישה, שהיה חייל קשור במשפחת יוזפוביץ', הם התחתנו ויש להם ילד בדרך. |
|
חלומות: רבקה - "בירח הדבש, היינו ב'בד אנד ברקפסט' יפני, שהייתה בו אמבטיה יפנית. קובייה גדולה מעץ עם ריח אורן כשאתה שופך על עצמך כל הזמן מים ריחניים, ומאז החלום שלי זה לבקר ביפן, ויום אחד לבנות אמבטיה יפנית בבית. אך הדבר החשוב ביותר הוא לבנות משפחה חמה ומלאת אהבה." אלכס - חולם להוריד מהאוויר למציאות את חלום העבודה עם אנשים ברפואה הסינית. אוהב את הרעיון/קו מנחה של רפואה זו,לפיו מעבירים לאדם את האחריות על עצמו. "זה נשמע טוב, אבל זאת משימה לא קלה". |
|
קיבוץ: רבקה- "אוהבת את תהליך ההידברות שהתחיל במפגשי שיפו"ר. בעד הרעיון של קיבוץ. לא נגד שינויים. בעד אמנה קיבוצית על איזה בסיס אנחנו הולכים ביחד. "הכיוון של שכר דיפרנציאלי מפחיד הרבה אנשים, וגם אני לא אוהבת אותו. רמת החיים שלנו כשאנחנו ביחד גבוהה יותר מזו שתהיה אחרי שניפרד. אני באה מחברה קפיטליסטית, ודווקא שם בחברות המתועשות מחפשים היום את השיתוף." אפשר כל הזמן לשפר ולשנות. מה שלא משתנה מת. אבל השאלה היא לאן משתנים. אלכס - "אני מסתכל על עולם הרפואה והמדע כאנלוגיה למה שקורה לנו. לעתים, רעיונות ישנים נזנחים מפני שהוכח משהו חדש. לא תמיד מתקיים תהליך אמיתי של למידה ושל בניה. חידושים יכולים להיות טובים גם כשהם יוצאים מתוך מסורת ובנויים על הנדבכים שלה. כך אני רואה את המצב שלנו. המחשבה שמודל הקיבוץ מיושן ועכשיו צריך רעיון חדש או אחר, יותר מתאים, אינה נכונה בעיני. הרעיון של שיתוף עדיין תופש ותמיד נכון. על הרעיון הזה אפשר להלביש דברים אחרים בהתאם לתקופה". | |
|
הבית: אנו שוב בשכונת הסטודנטים, בקומפלקס הדירות הראשון. קומה תחתונה, הבית הכי קיצוני מדרום, בין המדגרייה לג'יסר זרקא. סלון עם מטבח, חדר עבודה, שירותים, חדר שינה. עדן ישן אתם כשהוא בעגלה (מיטה ממשה אריאל). |
|
צפיפות בבית: ראוי לציין: זו פעם שלישית שאנו בדירות הסטודנטים החדשות, אצל בודד נראה בסדר. אצל זוג נראה טיפה צפוף. אצל זוג עם ילד נראה צפוף מאוד. |
|
|
|
שמות חיבה: רבקה לאלכס "סוויטי". ילדי הגיל הרך שהתקשו לבטא רבקה קראו לה "בורקה" על משקל בורקס. |
|
שפות: אלכס חושב בעברית עם הבזקים של רוסית. כשהיה בארצות הברית, התחיל אחרי שבועיים לחשוב באנגלית. קורא בעברית, אנגלית ורוסית. רבקה חושבת ומדברת באנגלית ועברית, סיימה כיתה ד' באולפן מעגן מיכאל ושולטת לגמרי בשפה "שלנו". קוראת באנגלית (בעיקר) וגם בעברית. |
|
תחנות חיים: רבקה - עד גיל 27 גדלה במיניאפוליס מינסוטה שזה בצפון מרכז ארה"ב, קרוב לשיקאגו. מסלול רגיל של ילדה אמריקאית. בית ספר עממי, תיכון, תואר ראשון . כשהייתה בת 5 עברו הוריה לכמה חודשים לוויילס שליד אנגליה, שם סיים אביה התמחות ברפואת משפחה. ב- 96 הגיעה לארץ בפעם הראשונה, ללמד אנגלית בגבעת אולגה, שהיא בברית ערים תאומות עם מיניאפוליס. ב-97 באה לשנה- רב השנה בקיבוץ פלמחים, באולפן ואז כמתנדבת, אחרי כן הייתה עוד מספר חודשים בצפת. עד הגיעה לארץ טיילה הרבה מאוד, בעיקר באירופה. כבר כשהייתה ילדה בת חמש, כששהתה עם הוריה בוויילס, הבינה שהעולם גדול ולא נגמר במינסוטה.עדיין רוצה להמשיך לטייל ולהכיר יבשות נוספות. ב- 02 יצאה ללמוד בסמינר הקיבוצים, מחנכת לתינוקות- לידה עד שלוש. אלכס - נולד בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה. בגיל 12 עלה לארץ עם הוריו אירינה ופליקס ואחותו חנה. בשנה הראשונה גרו בקריית חיים ליד הוריה של אירינה ובשנה השניה עברו לבית שני במולדת במעגן מיכאל. אלכס לכתת סנפיר. הקליטה הייתה הדרגתית. התחבר מיד לחיים הקיבוציים, לטבע, לנוף ולהווי החיים, אך לקח יותר זמן להקלט חברתית. היה חבר בעיקר של ה"לווינים החיצוניים", והנחמדים יש לומר. בכל אופן בלינה משותפת שהייתה אז בשכבת הנעורים, גר עם יונתי טלבי והם הסתדרו מצויין, אך היו צריכים להתפצל למען שלום הכיתה. (ובכלל, שמורה ליונתי פינה של הערכה בקליטה של אלכס). בתיכון כבר הרגיש יותר חלק מהחברה. "טוב שהשקעתי מאמצים בהתחלה,אך כיום הישות שנקראה פעם "סנפיר" כבר לא קיימת במתכונת הישנה שלה. כל אחד מוצא את דרכו". עשה צבא במסייעת של גדוד 50 בנח"ל. שנת בית בצורון ושנה במכבסה ("היה טוב, ושם פגשתי את רבקה"). ב-2002 יצא ללימודים, אחרי שהספיק לטייל חודשיים וחצי עם רבקה בארצות הברית. |
|
תפקידים בבית: אלכס הוצאת זבל ושאיבת אבק, רבקה שירותים ומטבח. מתחלקים בבישולים ובשטיפת הכלים. בדרך כלל, החלוקה חופשית, מי שיש לו כוח - עושה. |
|
|
|
סדר יום: אלכס בימי הלימודים יוצא מוקדם חוזר בשעות אחה"צ המאוחרות או הלילה. בתקופת בחינות יושב בערבים. ימי העבודה קצת יותר מסודרים. באופן כללי הוא בן אדם מאוד מתוכנן אך לא מסודר. עובד לפי תכנית, אך לא תמיד עומד בה. את הארוחות שהוא לוקח מהבית למשל הוא מכין יום קודם או באותו הבוקר, והכל מתוקתק אך תמיד זה יוצא שרץ ברגע האחרון להסעות, ולפעמים מאחר. רבקה - חיה לפי סדר הכנסת והוצאת המזון (או האוויר) של עדן. אחרי הלידה, שהסתיימה בניתוח קיסרי, הייתה צריכה הרבה עזרה. את העזרה קיבלה מאלכס שלקח שבועיים חופש מהעבודה (בדיוק לפני תחילת שנת הלימודים), וגם מאירינה, שהייתה מוכנה לבוא ולעזור בכל רגע שצריך. מאד נעזרת ב"טיפה". |
|
ה"טיפה": המוסד של דנה ברכה, מעלה אצל רבקה דמעות הערכה "מתחברים לאמהות אחרות, מעלים הרבה נושאים שחשובים להורים, בעיקר לטריים שבהם. מתיעצים עם דנה ואחת עם השניה, ומחליפים רעיונות ודעות. זה יוצר אווירה מאד בריאה של תמיכה ועזרה. כל זה גם מאד עוזר לאמהות להמנע מדכאון אחרי לידה. כל החברות שלי בארה"ב ילדו עכשיו והן ממש מקנאות בי". |
|
געגועים: רבקה - למשפחה ולאוכל מקסיקני. אלכס - אין געגועים של ממש, אבל רוצה לנסוע לאוקראינה, לבקר במקומות שהיה וגדל בהם. אמנם הזיכרונות ממחוזות הילדות הם של אנטישמיות ושל עיר מזוהמת, שהשלג בה נהיה שחור יום אחרי שהוא יורד, אבל מרגיש צורך לחזור ולראות מה קורה שם. רוצה מאוד גם לבקר בפולין כדי "לקשור" שורשים. סבא, אבא של אבא, נולד בפולין וחי בה יותר ממחצית חייו, לפני שהגיע לאוקראינה. בפולין היה מתאגרף מקצועי, וברח ממיידנק בזכות זה. משם ברח לאוקראינה. |
|
זיכרון ילדות: אלכס- נסיעה עם אבא לשלושה ימים מחוץ לעיר. הוא נסע לעבוד, אבל הכייף להיות אתו היה גדול. רבקה- עץ אורן יפה, ירוק וענק ליד הבית אליו היו באים כל ילדי השכונה לשחק. יש לציין את האורן כחלק קטן וסמלי מזיכרון של עיר יפהפיה (מיניאפוליס) שטובלת בשפע טבע, אגמים גדולים וגנים פורחים (כשהם לא קופאים בחורף). |
|
טראומה: רבקה – "לא ממש טראומה, אבל גירושי ההורים כשהייתי בת 10" . אלכס - "החוויה השלילית המשמעותית הראשונה שלי, הייתה המפגש עם האנטי שמיות. חוויה שליוותה אותי לאורך כל שנותיי בבית הספר ברוסיה- מאוד לא נעימה אבל גם מלמדת. החוויה השנייה הייתה המפגש עם האינטיפאדה השנייה שפרצה חודש לפני השחרור שלי מהצבא ואחרי שנה נפגשתי בה במילואים. חווית האנטישמיות מהעבר חזרה להדהד בפנים שנים מאוחר יותר, כשהפעם אני בצד השני. היה לי קשה, ממש ממש קשה. ההימצאות מול אוכלוסיה אזרחית בדרך שבה התנהלנו, הייתה בשבילי בלתי נסבלת, לא ברמה הרציונאלית אלא ברמה הרגשית. התחושה הפנימית הייתה שאני עושה דבר מאוד לא נכון. שאני מזיק מאוד לאנשים. במילואים האחרונים הגעתי למצב מאוד ירוד, מצאתי את עצמי יוצא הביתה לקראת סוף התקופה בתוך סופת שלגים, למרות הפצרות המ"פ. הייתי רק עם דובון ותפסתי טרמפ עם הרכב האחרון שיצא מהגזרה לפני שסגרו אותה לתנועה, העיקר לא להשאר שם. בסופו של דבר, ותוך שיחות עם רבקה, הורדתי פרופיל כדי לא להיות קרבי. אני ממשיך לשרת במילואים ולא קורא לסרב, אבל אני לא מוכן להיות שוב בסיטואציות בהן הייתי". |
|
|
|
מדד אושר: כרגע, אצל שניהם 10, למרות שלא ישנים בלילה כי כאבי הבטן של עדן שולטים במצב (התינוק, יש לציין, מוציא את הנשמה מרוב מתיקות- דפני ונעמי) |
ראיינו וכתבו דפני ונעמה |