|
משתתפים: אונו (51 מעין), טובי (40), מאיה (14 רוח ים), איתי (11 סוף), עמרי (4.3 גנון א). |
|
הבית: שכונת הים ב'. 90 מ"ר. עברו כשהיה חדש, לפני 7 שנים. סלון עם מטבח. חלון גדול, עם נוף בריכות ומרפסת. חדר שינה הורים עם שירותים וחדר ארונות. חדר לאיתי ועמרי. חדר למאיה (עם התנאים הכי טובים בבית). ליד חדרי הילדים, שירותים של שאר הבית. בקרוב אמור להבנות בכניסה חדר ילדים נוסף.
כשנכנסים, ריח נפלא של בישולים. על הגז סיר גדול עם ירקות. נראה כאילו אונו מבשל, אך לא. טובי מכינה מרק דלעת לפי מתכון של אמה (תמצאו בהמשך). אונו מכין קפה ממכונה - מאוד מרשים. |
|
|
|
עבודה: טובי- שלושה ימים בשבוע סטודנטית לתואר שני לתכנון ערים ואזורים בטכניון. שאר הימים - חצי משרה, במשרד התכנון. טובי: "משרד תכנון עבר בזמן האחרון שינויים אירגוניים וניהוליים מרחיקי לכת. חלק מהאנשים התחלפו ותוך שנתיים, כל התחום, עבר שינוי מהותי (הקמת התב"ת, פירוקו, שינויים פרסונליים ועוד). כמות העבודה המוטלת על העובדים גדולה מאוד והעבודה מאוד שוחקת. יחד עם זה, מי שנשאר לאורך זמן, רואה את התהליכים, את התוצאות ואת ההתקדמות ויש סיפוק. אנחנו נמצאים כיום בצומת בה אנו פוגשים את ציבור הלקוחות כשהם בפסגה של הגשמת החלומות הדיוריים שלהם, או מימוש פרויקט חייהם במובנים מסוימים. זה מפגש מאוד טעון. למרות שאנחנו הנציגים הביצועיים של הממסד (לא רק, אנחנו נותנים עוד דברים, כמובן), לא אצלנו מתקבלות ההחלטות, הרבה מטענים יוצאים עלינו. המצב בו אתה עובד עם הקהילה שאתה חי בה לא תמיד נוח (אני מוצאת שיותר ויותר קשה לי לפגוש אנשים וללכת לחדר אוכל).
ישנם גם פרויקטים לא פרטיים, כמו תכניות מתאר ודברים שהם ברמת הקונספציה, דברים שקשורים בפיתוח לטווח ארוך ופחות טעונים בדר"כ, ופרויקטים מחוץ לקיבוץ, שקשורים בתכנון אזורי סביבתי. החלום המקצועי שלי הוא להתמחות בתחום התכניות האלה ולהתבסס במקצוע הזה".
אונו- פלסאון. מנהל את תפ"י - מחלקה שמבצעת את התכנון והפיקוח על הייצור, לפי הזמנת הלקוחות ומדיניות המלאי של המפעל. עם החלפת מערכת המידע, תשתנה בקרוב גם התפישה: התפ"י ייקרא שרשרת אספקה, וזו תהיה אחראית כלפי השווק לכך שהמוצרים הנכונים יצאו בזמן הנכון למקומות הנכונים, כולל פקודות ייצור לכל שלבי הייצור, תכנון המשלוחים והמלאי אצל חברות בנות. אונו: "במשך היום יש בעבודה הרבה מתח (חיובי). יש קשר עם הרבה אנשים, יש הרבה טלפונים והרבה ישיבות. היום מאוד מגוון, כשהגיוון בא בעיקר מהטיפול בחריגים. רוב הזמן אני עסוק בלמצוא פתרונות לבעיות שצצות. משעה 16.00 מתחילה עבודה בראש שקט על דברים שמעבר לשוטף.
בעבודה יש איתי צוות נהדר, אסתר שקד וחנוך קיטאי שמטפלים בתשתיות הנתונים. מריו רוזנפלד שאחראי על תכנון הייצור ובימים אלו מצטרף אלינו יעוד יאיר. בכוונתנו לצרף אדם נוסף בזמן הקרוב. אנחנו ממוקמים באותו מסדרון עם הרכש ומקיימים עם בנות הרכש קשר צמוד בענייני עבודה ורוח. |
|
בילויים: בעיקר בבית. אין זמן , בעיקר מאז שטובי התחילה ללמוד. (כרגע טובי בחופשת סמסטר לכן הסכימה לקבל אותנו). כמעט ולא מבלים מחוץ לבית, לפעמים ארוחות משפחתיות, לפעמים יוצאים לטיולי אופניים. טובי עושה ספינינג. בסופ"ש האחרון היו באשקלון, טיילו באופניים בנגב המערבי . הילדים: איתי - כדורגל (משחקים של הפועל ת"א-הכי טוב), מאיה-צ'יטוט ושוקולד, עמרי- בילוי עם האחים הגדולים. |
|
|
|
משפחה מורחבת: אונו - שתי אחיות, ניצה לביא, מיכל פרום ובני משפחותיהן גרים במעגן מיכאל. אח גדול, עמוס כהן ומשפחתו, גרים ברמת השרון . (אונו: "האחיוּת לא חזקה. זה משהו שנפגע בחינוך המשותף. אני אף פעם לא חייתי עם האחים שלי. איפה יכולתי להכיר את עמוס למשל? כשאני רואה איך הילדים שלי כל הזמן אחד בתוך השני, אני מאמין שיישאר ביניהם קשר חזק גם בעתיד".) הורים: יוסי ולאה כהן, לאה נפטרה בשנת 1987. יוסי נשוי כיום לנעמי כהן (טירר).
טובי - הורים ואחות צעירה מטובי ב-7 שנים, גרים בנתניה. בכל זאת לטובי יש קרובי משפחה במעגן מיכאל. אמו של שמעון רוטשטיין הייתה נשואה לסבא של טובי. לפי חישובו של יונתן קליבנוב, יוצא ששמעון הוא סבתא של טובי. |
|
סדר יום: טובי - קמה ב 6.30, מעירה את מאיה פעם ראשונה. מכינה שוקו ומעירה את איתי ועמרי ל"בוב ספוג". מעירה את מאיה פעמים נוספות עד שהיא קמה ב - 7.45. יוצאת ללימודים או לעבודה. בימים של לימודים חוזרת מאוחר. בערבים מכינה שיעורים על המחשב הנייד (מחשב הבית עסוק עם הילדים או עם אונו שעושה שעות עבודה נוספות עקב החלפת מערכת המיחשוב בפלסאון.) עד שמתעלפת על המיטה. אונו - מתעורר ב05:48, יוצא מהבית ב05:58 (עם האשפה), נכנס לפלסאון ב- 06:00. בתקופות עמוסות הולך לעבודה בחושך, חוזר בחושך ואין לו מושג מה קורה בחוץ. (לפעמים מתגעגע לימי המדגה, לעבודה עם בגד ים בקייץ,) אחה"צ וערב בזרימה עם הילדים. |
|
ארוחות ערב: נזיל. המטבח פתוח ואוכלים תוך כדי, כל אחד לפי רעבונו. כשכבר מתיישבים, זה יוצא מאוחר. "אוכלים הרבה בבית הזה, אונו עושה במשך היום דיאטה ובערב עושה השלמות". |
|
|
|
השכבה: מי שמקריא סיפור לעמרי מיד נרדם, השאר הולכים לישון בכוחות עצמם - מאוחר. איתי נרדם על הספה מול הטלוויזיה ובאופן כללי סיפח לעצמו את הסלון, כהכנה לחדר החדש. מאיה ואיתי משכיבים לפעמים את ההורים. |
|
קיבוץ: טובי - "כמו לכולם, גם לי יש סימני שאלה. מאוד ערה לדברים המצוינים שיש פה. הפיזיות, ריבוי ההזדמנויות, ודרך ההתנהלות בהשוואה למקומות אחרים. המתכננים אוהבים לקרוא לזה: "רוח המקום" . כשאני משווה את עצמי לחיים של אחותי, זה שאני באמצע המרוץ יכולה ללכת ללמוד בלי להתעסק בפרנסה היומיומית, זה אדיר. (לא שזה פשוט מבחינות אחרות, או שאין לזה מחירים אחרים.) אני מרגישה שהשינוי דופק בדלת וזה דירבן אותי לשכלל את אמצעי הפרנסה שלי. יחד עם זה, כל תהליך היציאה שלי ללימודים, העלה את נושא התלות היומיומית שלנו אחד בשני והעצים את הקונפליקט שלי ביחס לקיבוץ. אני לא במקום שכל יום אני רוצה לקום וללכת, אבל אני מרגישה שכל יום אני עושה את הבחירה מחדש. באופן כללי, אני לא מפחדת משינויים".
אונו - הפסיק להאמין ברעיון של קיבוץ. היה רוצה שמעגן מיכאל תהפוך לשכונה כפרית. "האנשים נהדרים, המקום נהדר, השיטה דפוקה". מקווה מאוד שהשיטה תשתנה בלי שייפגעו האמון, הפתיחות והחברות. |
|
פינה אהובה בבית:החדר של מאיה |
|
| |
|
|
|
תפקידים בבית: טובי - בישולים. הקמת הילדים בבוקר והבאתם לבתי הילדים. בימי שני וחמישי. כשטובי לומדת, סבא יוסי כהן אוסף את עמרי מהגנון. (בדיוק כשהיינו, יוסי התקשר להזכיר לעמרי שיביא עמו את הספר. כי כל יום חמישי הוא גם הולך עמו להחליף ספר בספריית הילדים). אונו - את כל השאר: אשפה, כלים, כביסה וסיבובי קניות, בד"כ עם עמרי (כשטובי עושה קניות זה לא משתלם). נקיון כללי עושים "יחד", כלומר שניהם מחליטים ומבצעים. כשאונו שוטף, זה מאוד, מאוד יסודי. מאיה מסדרת (לפעמים) את החדר שלה לבד, לא מסכימה להורים לסדר או לנקות, גם כשהפוך מאוד. עושה ביביסיטר לעמרי, לפעמים טיפה עוזרת לסדר. איתי- ביביסיטר ולפעמים קצת סידורים. עמרי - איסוף תשומת הלב של כולם. |
|
|
|
קורות חיים: אונו - גדל בכיתת מעין, בן זקונים למשפחה מורחבת. שנת שירות בגרעין בנים בקיבוץ בית גוברין. 3 שנים וקצת שירות צבאי בסיירת מטכ"ל. 5 שנים עבודה וטיול בעולם. התחיל בעבודות צלילה במפרץ סואץ יחד עם יותם צימרמן בן כיתתו הבלתי נפרד, משם עברו לאברדין סקוטלנד, לצלילות עומק בים הצפוני. יותם המשיך למכסיקו - שמע שיש שם עבודה, ואונו למזרח - שמע שיש שם תאילנדיות. נשאר במזרח ל- 3 שנים בהן עבד בעיקר בצלילה וגם טייל מעט. בתום השלוש שנים, יצא לטיול רצוף של שנתיים סביב העולם. בתוך חמש השנים, ביקר פעמיים בקיבוץ. בסופו של דבר, חזר הביתה ללא תאילנדית והתחתן עם פולניה. כשחזר מחו"ל, עבד במד"ן, שהיו בו אז 4 עובדים. יצא ללימודי תואר ראשון בגיל 32. את טובי פגש במכינה קצרה באוניברסיטה העברית לקראת הלימודים ברחובות, שם עשה תואר ראשון בכלכלה. אחרי הלימודים, חזר למד"ן. מ- 1993 עד 1995 שימש כמרכז משק ומאז בפלסאון. התחיל בניהול תיפעול, תפקיד שהיה אז חדש והתפתח בהמשך לניהול המפעל ואחרי 6 שנים עבר לתפ"י. שוב, תפקיד חדש שהתפתח וגדל למחלקה שהוא היום. תוך כדי ריכוז משק וניהול תפעול בפלסאון, עשה תואר שני במינהל עסקים בטכניון. (שמר על רמת ציונים של 85. "להגיע ל- 90, היה דורש קורבן גדול מדי משאר המחויבויות"). אחרי שניהל אנשים במשך כמה שנים, הגיע למסקנה שבכלל לא אוהב לנהל. אוהב יותר מסגרת עבודה כמו זאת שנמצא בה היום - ניהול של תהליך עם צוות שלא מתקיימות בו הירארכיות ומעמדות. "זה לוקסוס של קיבוצניקים, להתחיל מלמעלה ולרדת למטה".
טובי - נולדה וגדלה בנתניה, ילדה טובה מבית פולני טוב. תיכון עיוני. צבא ומיד לאוניברסיטה. התחילה ללמוד כימיה (רצתה ללמוד רוקחות ולא התקבלה) באונ' העברית. הלכה קודם למכינה (בה היה אונו) כדי להיזכר בפיסיקה ובמתמטיקה. במכינה היה בסדר, אבל לימודי הכימיה היו קטסטרופה. הפסיקה אחרי שנה ועברה ללמוד ביולוגיה לתואר ראשון באונ' תל אביב. בשנה השלישית של התואר עברה למעגן מיכאל והתחילה לעבוד במד"ן, שם עבדה כמה שנים בבית האריזה ויותר מאוחר הקימה עם רענן אריאב הוטרינר, מעבדה לזיהוי מחלות דגים והייתה בין הבודדים בארץ שידעו לאבחן מחלות מסויימות אצל דגים. במעבדה, נחשפה לתחום חדש ומעניין והחליטה לעשות תואר שני בביולוגיה. נרשמה לאוניברסיטה וכבר הייתה בידה שאלת מחקר, כשפרצה מגיפת הדגים הגדולה שאיימה לחסל את הענף. או אז קיבלה רגליים קרות, עזבה את הענף והלכה לרכז את ועדת תרבות. אחרי שנה, בעקבות אבחון מקצועי, הלכה ללמוד הנדסאי אדריכלות במכללת רופין, מאז עובדת 4 שנים במשרד בתכנון. |
|
הפגישה: גרסת אונו - למדו באותה כתה במכינה (6 שבועות ריענון לקראת הלימודים) בירושלים. כמו שהגיע, סרק את הכתה וזיהה 'אותה', כנראה שגם היא אותו, כי בסוף היום שאלה/הציעה שיבוא לעזור לה בפיסיקה. אונו הגיע לדירתה בגבעה הצרפתית, עזר בפיסיקה והיה בטוח שיישאר לישון. "הכל הצביע על זה" הוא אומר. אבל טובי הודיעה לו שעכשיו הוא עולה על האופניים שלו וחוזר לדירתו בשכונת רחביה. ("היא לא הבינה, מה זה לנסוע כל כך רחוק, על אופניים, עם כאב ביצים."). בכל זאת המשיך להשקיע ועזר בפיסיקה, בלי לקבל טובות הנאה. אחרי המכינה, לקראת שנת הלימודים, ביקש ממנה לבוא אתו לעזור לו למצוא דירה. טובי הסכימה. נסעו לרחובות ובדרך עצרו להתרחץ בחוף פלמחים. טובי הלכה להחליף לבגד ים ואונו שאל אם אכפת לה שיתפשט. שחו לאי (בחוף פלמחים יש אי כמו בחוף שלנו) לחוד וחזרו ביחד. גרסת טובי -"לא שיחקתי אותה. פשוט לא היה נראה לי. לא חשבתי עליו במושגים של חבר. באתי בכוונה ללמוד, לא לחפש מישהו. בדיוק נפרדתי מחבר שהמשיך להגיע אלי עם זרי פרחים והבנתי שגם אונו נמצא עם מישהי בתקופה של זחילות. אונו חשב שזה סיפור נחמד, לא יותר. טובי הסכימה לקשר, אבל לא הסכימה להישאר בחפיפה עם מישהי אחרת. ואז במוצאי שבת גשום אחד אונו בא להגיד לה שנפסקו הזחילות והוא איתה. |
|
|
|
חתונה: היו הראשונים שהתחתנו עם קייטרינג. להורים היה חשוב שתהיה חתונה אלגנטית, ובאמת, בשביל הנורמות של פעם, זאת הייתה חתונה מאוד "מגונדרת". |
|
ים או בריכה: הילדים בריכה. ההורים ים. טובי שוחה בבריכה. הואיל וכל אחד רוצה למקום אחר. יש חוזה כתוב וחתום ע"י כולם שאומר: פעם בריכה, פעם ים. בינתיים החוזה לא הוכיח את עצמו. לא החזיק מעמד יותר מיום אחד מאז שחתמו עליו. |
|
תפקידים בקיבוץ: אונו - ישב בעבר בועדות והיה מרכז משק. מאז שצוות בו היה חבר פוטר ע"י אסיפת הקיבוץ, הוא רואה עצמו פטור מנשיאה בתפקידים ציבוריים. טובי - ריכזה את ועדת תרבות וכיום חברה בועדת תכנון. |
|
זיכרון ילדות: טובי - חופשות אצל סבא וסבתא במושב תלמי מנשה. פרדסים, סברסים, תותים וכל בני הדודים. אונו - את האכזבה כאשר גילה שכובע הקרטון עם הסוכריות שמקבלים במעבר מהגן לבית ספר מלא בניירות עיתון, והסוכריות הן רק מלמעלה. |
|
|
|
טראומה: טובי - 1. בירח הדבש, רצו לנסוע לחו"ל והיו צריכים לבקש רשות מועדת חו"ל מיוחדת. בשביל טובי לבקש רשות ממישהו שהוא לא ההורים שלה ולא הוא זה שמשלם היה די טראומטי, כמעט עזבה את הקיבוץ.
2. כשהייתה ילדה בת 8, חזרה יום אחד הביתה מבית ספר ומצאה את דלת הבית שבורה. הבית היה הפוך נורא כשחצי מתכולתו נגנבה. מאז, פחדה מאוד לחזור הביתה. "זאת הייתה התובנה הראשונה שלי, שיש אנשים רעים. לפני זה הבית היה המקום הכי מוגן והכי בטוח בעולם". "האמת, שגם היום הבית הוא מקום בטוח מוגן וחם. אמא מארחת הרבה, מבשלת נהדר. אבא שלי כל הזמן מחפש איך לפנק אותי. אני תמיד אוהבת לבוא לשם".
אונו - ההתאבדות של אמא. |
|
חלומות: של אונו סקסיים מדי, אי אפשר לכתוב.
טובי - טיול משפחתי ארוך בעולם, ולראות את החלומות של אונו (צוחקת).... |
|
געגועים: אונו -"הרבה פעמים עוד המשכתי לדבר עם אמא שלי, ניהלתי אתה שיחות עוד שנים רבות. טובי: לילדות, לחוסר הדאגה. |
|
מדד האושר: טובי - בתחילת השבוע 7. בסוף השבוע 9.5. כשמשהו נורא מצליח לילדים 10. אונו - 9.5 ("אני, מה זה התברגנתי. טוב לי בבית. טוב לי עם המשפחה. לא רוצה לנסוע לשום מקום, רק למילואים, שם אני פוגש את החברה מהצוות שהם כמו משפחה – אחים.") | ראיינו וכתבו דפני אסף ונעמה ודותן |