"החיים הם אור. אתה יכול לגרום לאור לעשות כל דבר שתרצה. צילום פירושו "כתיבה באור" .
רון האברד
עשר הארות על צילום
ראיון לחנוכה עם אייל אלקלעי, צלם חובב
אורית רון שלח
1. הצילום בשבילי הוא דרך הבעה. הבעה מילולית היא לא הצד החזק שלי, ודרך הצילום אני מביע את הרגשות שלי ומצליח להוציא לאור את החלקים הנסתרים מהאני שלי, שלא באים תמיד לידי ביטוי.
2. בצילום מעניין הדרמה נוצרת על ידי ניגודיות. בין המואר למוצל, בין הממוקד לרקע שיוצר את העומק, בין הבנאלי למסתורי. אני נמשך אל הניגודיות בעיקר מפני שהיא נמצאת גם בי, כאיש של קצוות. מחוספס וקשוח מבחוץ, ורומנטיקן מבפנים.
3. כדי לצלם טוב צריך שיהיה לך ידע טכני, אבל מרגע שרכשת אותו והוא חלק ממך, הצילום בא מהבטן. מהלב. בסופו של דבר הצילום "מדבר" אם עובר דרכו היחס של הצלם אל האובייקט שמולו: ליטוף, התפעלות, חמלה וכיו"ב. המתבונן בצילום יכול לעתים לחוש בהנאה של הצלם מן המשחק השובב והרציני שהוא מנהל עם האור. אני מעדיף את החופש, הכיף והספונטניות על תוצאות מושלמות יותר שעשויות להתקבל ביותר סבלנות ובהשקעה טכנית מדוקדקת.
4. פרחים צדים לי את העין או משום שהשמש בדיוק מאירה עליהם או שהצורה שלהם אנושית באיזשהו אופן. "ציפור גן העדן" מהפנטת אותי עם הציוריות שבה, הרקפת "משדרת" אופי של ביישנית, אבל יש בה זוהר ויופי. גם פרחים הנחשבים פשוטים לכאורה, בשעות מסויימות ובתאורה מחמיאה נראים נדירים ומושכים, (כמו נשים). בתוך הנוי של מעגן מיכאל מתגלות מדי יום דוגמניות חדשות בתצוגות ראווה ובלבוש צבעוני כובש.
5. שקיעות הן נושא אהוב עלי, מפני שאני רואה בהן סוף, מוות והתחדשות. הן פסטורליות, סכריניות, דרמטיות ועוצמתיות. זה נשמע ניגוד מוזר, אך בעיניי חשכת המוות והאור של תחילת החיים שלובים זה בזה, ויש יופי בשניהם. הקליימקס של המוות ב"רומיאו ויוליה", למשל, היה משול מבחינתו של שייקספיר לשיאו של מעשה האהבה. כך שקיעה מצטיירת בעיניי.
6. כמו כל צלם, גם אני סקרן, והצילום נותן לי לגיטימציה ליצר המציצנות.
בצילומי אנשים אני מחפש משהו עמוק, נסתר. בניגוד לצילומי טבע, אצל אנשים אני מוצא גם יופי בכיעור, בזקנה, בחוסר השלמות. הטיול בהודו סיפק לי כר בלתי נדלה של מראות רחוב כאלה.
7. אני אוהב לצלם בשעות בין ערביים, כשהשמש נמוכה ושולחת קרניים רכות לעצמים מסויימים. העונה הזו של תחילת החורף גם היא אידיאלית. נסטור אלמנדרוס, צלם קולנוע מהולל ומוכשר היה מצלם את סרטיו רק ב"magic hour". ההגדרה מתאימה לי בדיוק.
8. צילום סטילס אינו אלא אחיזת עיניים, הקפאת שבריר שניה מתוך רצף הזמן ופריים אחד מתוך התמונה הרחבה. זה הקושי שבמעבר מצילום וידאו לצילום במצלמה. הצילום אמור לספר את הסיפור שלפני רגע ה'קליק' ואחריו. או לפחות לאתגר את הסקרנות, כך שהמתבונן ירצה להשלים את הפער בדמיונו.
9. בטיולים ובחיי היומיום אני חווה את המראות ואת הנופים הן בראיה רוחבית פנורמית, דרך העיניים, והן ב"פריימים", דרך העינית. להיות צלם אין פירושו שהחוויה מצטמצמת, להיפך. היא נחווית אחרת, ומלבד זאת, יש לצלם "ראיה יתרה". הראיה היתרה היא בין היתר הפרשנות האישית של הצלם למה שרואות עיניו. אם היא אסוציאטיבית, סימבולית ומספרת סיפור. מרגע ששלח את הצילום למתבוננים אחרים, כל אחד מהם כבר יביא ויעלה את הפרשנות שלו... אולי לכך התכוון האבארד במשפט "אתה יכול לגרום לאור לעשות כל דבר שתרצה".
10. בהשאלה מתוך פעולת הצילום, אני שואף לראות גם בחיים את הצד המואר, החיובי, המוגשם והאופטימי, ולהשאיר ברקע ובמטושטש את הדאגות, הציניות והפסימיות.