מורן נשרי - רוכבת בעליה |
|
לפני ארבעה חודשים זכתה מורן נשרי במקום הרביעי באליפות הארץ ברכיבה אמנותית. מה שנקרא בעגה המקצועית – "דראסג'". וזה, למי שלא מתמצא, הישג גדול עם גאווה בצידו. זאת היתה בשבילנו הזדמנות לשאול את מורן, היום תלמידת י"ב, כמה שאלות על הקשר לרכיבה, לאורווה ולסוסים. |
|
מאיזה גיל את רוכבת? אני לא ממש זוכרת איך זה התחיל, מגיל צעיר מאוד נמשכתי לכל מה שקשור בסוסים. בערך מכיתה ג' התחלתי ללכת לאורווה שליד פינת-חי. הייתי מגיעה המון, כמעט בכל ימי השבוע. זה תפס מקום מאוד מרכזי בחיים שלי. לא רק הרכיבה, גם הטיפול בסוסים. איריס אחותי ועוד הרבה בנות מהגיל שלה היו חלק מאוד משמעותי באורווה, הן היו צוות גדול של בנות בוגרות שהיוו דוגמה ומשכו אותנו, הצעירות, למעלה. כך, לאט, לאט, התחלתי להשקיע ולהיכנס לרכיבה ולתחרויות באופן יותר אינטנסיבי. |
בחופש הגדול האחרון השתתפת בקורס מדריכי רכיבה. כן, זה היה באוגוסט, קורס של שלושה שבועות, חום אֵימים. סדר יום מאוד עמוס, מתחיל בחמש וחצי בבוקר ונגמר בעשר בלילה. השבועיים הראשונים של הקורס נערכו בפרדס-חנה. למדנו שם סגנונות רכיבה שונים, וטרינריה, תזונה, ממשק, ניהול אורווה, מתודיקה ודידקטיקה. הקורס נחלק לשתי מגמות, אולימפית ומערבית. בפרדס-חנה למדנו הכל ביחד ואחרי שבועיים התפצלנו לפי מגמות כשהמגמה המערבית נשארה בפרדס-חנה והמגמה שלי, האולימפית, עברה לשבוע השלישי ליגור. גילאי המשתתפים היו 16 ומעלה, היו שם גם אנשים בני 40, כך שאני הייתי בין הצעירים. חשוב לי להגיד שלמרות, או בגלל האינטנסיביות והקושי מאוד ניהנתי. |
מה נתן לך הקורס? באתי עם ידע בסיסי ולמדתי המון ובצורה מאוד מרוכזת. נוסף לי עוד הרבה ידע וניסיון. פתאום כל מיני דברים הסתדרו לי. קיבלתי ראיה רחבה יותר. כשחזרתי לאורווה המקומית הרגשתי שאני מבינה הרבה יותר דברים. זה היה קורס מאוד חשוב מבחינתי. |
איך מרגישים את הנפש של הסוס? כל סוס הוא אישיות. אני ממש חולה על החיה הזאת. יש לה הרבה תכונות וצריך להכיר אותן. אלו הן חיות שיודעות להתקשר לבני אדם. הסוסים הם כמו החברים הכי טובים. יש לי איתם קשרים שהם אומנם לא מילוליים אבל הם עמוקים. כמו חיית מחמד. כשמכירים סוס הרבה זמן נקשרים אליו, מכירים אותו ומבינים אותו. הרבה פעמים אפשר לדעת בדיוק מה הוא רוצה, זה כמו ללמוד להבין את התינוק שלך. כמה שהסוס נראה חיה גדולה ומאיימת, זאת חיה מאוד עדינה שדורשת הרבה טיפול ותשומת לב. |
|
מה הלאה? השנה אני רוצה להתחרות שוב ואולי לעלות רמה. בצבא (בעוד שנה), אלוהים גדול, אבל יש מחשבות על ספורטאית פעילה. כרגע אני חושבת על קריירה בַכיוון בתור מדריכה, אבל קשה לדעת. אני מאוד מחוברת לעולם הזה. אפשר להגיד שזה פחות או יותר החיים שלי, לא כברירת מחדל אלא מבחירה, מאהבה. האורווה היא הבית השני שלי. אני נמצאת שם רוב הזמן הפנוי שלי, אם כי יש לי גם חיים מלאים מעבר לזה. |
את מתעניינת מה קורה בענף הזה בעולם? זה ענף שיש בו אליפויות ושמות ידועים. אני די מתמצאת בו. ההתעניינות שלי במה שקורה בארץ ובעולם עלתה מאוד אחרי הקורס. שם פתחו אותנו לעולם הרחב, לשמות של האלופים הגדולים ולסוגי התחרויות. |
מבחינת הקיבוץ? יש לי תמיכה והצרכים שלי עד כה ממולאים בהתאם לדרישות. |
|