אריה אמיתי - סיפור ילדים

אורות העיר הקרובה נצצו למרחק בינות ענפיהם של עצי הג'ונגל הסבוכים.

יעקב האריה לא עמד בפיתוי. הוא דילג בהתלהבות והחל דוהר אל עבר העיר הגדולה. סיפורים מופלאים ודמיוניים עליה זכורים לו עוד מימי ילדותו. אודות  הבתים המפוארים, חצרות הנוי רחבות הידיים והגינות המטופחות על שלל הפרחים הצבעוניים.

רגליו רעדו, ליבו דפק. הרעפים האדומים של הבית הראשון בקצה העיר הלכו וקרבו, עוד מספר פסיעות והוא כבר בחצר. מהוסס ומפוחד, עמד והביט ימינה ושמאלה.  סקר את החצר המטופחת ותהה במחשבתו אם המים במזרקת האבן נועדו לשתיה.

"אני לא מאמין יש לנו אורח - אריה אמיתי מהג'ונגל", שמע יעקב קול מאחורי גבו, בעודו רכון אל מי המזרקה, מרווה את צימאונו ומרטיב את גרונו היבש. הוא הסב את ראשו. איש בחליפה לבנה ניצב בפתח הבית שבקצה החצר. הוא הרים את ראשו בבהלה כמתכונן לברוח. "אל תברח!"

"נעים מאד, שמי הוא מיסטר בי". ואתה, מה שמך, ומה אתה עושה אצלי בחצר?"

יעקב הציג את עצמו בגמגום קל והוסיף, "באתי מהג'ונגל לראות איך החיים בעיר שלכם. באמת הכל כאן כל כך יפה, שאני רוצה להישאר."  

"הייתי מסכים לך להישאר כאן בחצר שלי",  מיסטר בי חייך ואמר. "לצערי אתה אריה ואתה מסוכן ומפחיד את האנשים ואת הילדים".  

 "אבל אני כל כך רוצה להישאר", התחנן יעקב .

"טוב, בוא נראה מה אפשר לעשות", התרצה מיסטר בי.

"יופי, אני מוכן לעשות כל מה שתרצה!" שאג יעקב בשמחה.

 "אזמין לך תור אצל הספר שלנו, הוא יקצוץ לך את שערות הרעמה המפחידה שלך ויעשה לך תספורת מסודרת, שלא תפחיד את הילדים."

"או- קיי, תזמין לי תור, וכבר מחר אלך להסתפר."

"יש עוד בעיה קטנה, השיניים שלך."

"מה לא בסדר בשיניים?" שאל יעקב בבהלה.

 "עם שיניים כאלה חדות אתה תטרוף כאן את כל האנשים."

"אז מה עושים?" סינן יעקב מבעד לשערות המכסות את פיו.

"יש לנו כאן בשכונה רופא שיניים מצוין, אתה תלך לטיפול אצלו והוא יעקור לך את השיניים."

"יעקור לי את השיניים, זה בטח כואב מאד!" זעק יעקב בפחד.

מיסטר בי הרגיע אותו שלרופא יש שיטות חדשניות ובטוחות המונעות כאבים. "אני אקבע לך תור", סיכם את שיחתם.

"ואז תקבל אותי לחצר שלך?" יעקב נשא עיניו בשאלה. מיסטר בי הבטיח ליעקב שהוא יקבל אותו.

"ובזה גמרנו את הכל?" קיווה יעקב.

 "כמעט הכל, אבל יש עוד משהו קטן, באמת קטן."

 "מה??"   

"הציפורניים שלך חדות ומסוכנות ומפחידות  אותי."

"ברחוב הקרוב, מעבר לסיבוב, יש חנות שבה עושים מניקור ופדיקור, יטפלו לך בציפורניים החדות ישייפו אותן, והן כבר לא יהיו חדות, אולי אפילו יצבעו אותן בלכה חדשה, בצבע  מרגיע."

"יופי, אני מעדיף ורוד."

חלף יום, חלפו יומיים. מיסטר בי קבע ליעקב תור לכל הטיפולים, למספרה, לפדיקור ולרופא השיניים. יעקב חזר לחצר.  

"נו, מה אתה אומר עכשיו?" שאל בחיוך מנצח את מיסטר בי שהעיף מבט וסקר את יעקב היטב.

"מאכזב, כל כך מאכזב. בלי רעמה, בלי שיניים ועם צבע ורוד על הציפורניים, בלי כל אלה איזה מין אריה אתה, לא מפחיד ולא מסוכן! אני רציתי אריה אמיתי." 

פניו של יעקב נפלו, הוא לא ידע אנה ילך ומה יהיה גורלו.

הוא יצא מן החצר וחיפש את דרכו חזרה אל הג'ונגל, ביתו האמיתי.

* מוקדש באהבה מאבא לקשת, שכמו האריה בין החיות היא המלכה בין הנסיכות.