דונה יונתן

 קדרית

היסטוריה – השיעור שהכי אהבתי בבית הספר היה מלאכה, היו לי קשיים כתלמידה

בכל המקצועות שדרשו קריאה וכתיבה, אבל כפיצוי הייתי טובה בכל עבודות היד.

כשהגיעה העת לבחור מקצוע, הלכתי ללמוד הוראת מלאכה באורנים. בשנה

הראשונה מתנסים בכל החמרים, והעבודה בחמר שבתה אותי. במקום להקשיב

לחושים, לעזוב את הלימודים הפורמאליים ולפנות ללימודי קרמיקה בבצלאל,

המשכתי. בדיעבד, זו היתה טעות.

סיימתי את לימודי בשנת 1991 ומאז אני עוסקת בקרמיקה. מאוחר יותר למדתי גם

בגבעת חביבה. זה המקצוע שלי, זו האהבה שלי.

דרך העבודה – גם אחרי כל כך הרבה שנים, אני עדיין לומדת ומתנסה, חוקרת את

החומר, את השריפות, את הגלזורות. עד היום עוד לא קיבעתי סגנון וצבעים משלי.

כיום אני עובדת בחמר לטמפרטורה גבוהה בשריפת חשמל, ויוצרת בעיקר כלים

שימושיים. חשוב לי שמה שאני יוצרת יהיה באמת פונקציונאלי. איני יוצרת כלים

שהם "לראותם בלבד".

בעבודתי אני מנסה למצוא את השילוב שבין האמנותי, האסתטי והשימושי.

אוהבת לעשות מוצרים וכלים בהזמנה. זו אחת ההנאות הגדולות – שלקוח מתאר לי

את הפנטזיה והצורך – ואני הופכת אותם למוצר.

ביולי 2007 פתחתי יזמות "הסדנה של דונה" , בו אני יוצרת ומלמדת קדרות.

"מוצר הדגל" שלי הוא כוס התה האישית המורכבת מכוס, מסננת ומכסה שהוא גם

הצלוחית למסננת. זהו כלי שפיתחתי מתוך היכרותי עם העיצובים המסורתיים

בתרבויות שונות בעולם. (ברשותי אוסף של כ20 כוסות תה אישיות מכל העולם).

עוד מקור השראה שלי הוא אותו שרבוט הזורם מהיד ללא תשומת לב, שאני נוהגת

לעשות בזמן הרצאה או ישיבה ארוכה. אני מעבירה אותו לחומר בדרך כלל בצורת

חיתוכים. לאחרונה התחלתי לייצר מנורות קיר וקערות, בהן מופיעים המוטיבים הללו.

תערוכות -  הצגתי בשלוש תערוכות קבוצתיות ב"גלרינה" בבת שלמה:

ב 2003 "שעת תה"

ב 2004 "מרק היום"

ב 2005 "סערה בכוס תה".

השתתפתי ביריד חוצות היוצר בירושלים בשנים 2008,2009,2010

מפברואר 2011 ניתן לרכוש את עבודותיי בחנות "חומר טוב" בנווה צדק, ת"א

קישור לאתר