| הנוף במידה רבה נקבע ע"י האקלים האזורי – חם, קר או יבש
נסווג את הנוף לשתי קבוצות עיקריות: נופים צחיחים / יובשניים ונופים לחים.
האקלים הוא גורם מגביל, באסטרטגיה ניתן לפעול כדי לשפר את המגבלות אסטרטגית תכנון לנופים יובשניים כמו נוף מדברי
מערכות קטנות ואינטנסיביות, לשימור תזונה ולחות מרבים בקרקע
אגירת מים בקרקע – סכרים הלוכדים שיטפונות ומי נגר עילי ממדרונות ונחלים
אורכה של תקופת היובש היא גורם שצריך לקחתו בחשבון
ניצול מלא של מים אפורים מהבית
דגש על חיפוי ומלכודות לחומר אורגני
תכנון נבון של מחסות צל לצומח לחי ולאדם
שתילת עצים קושרי חנקן כמו קזוארינות וקטניות (שיטה) אסטרטגיה לתכנון נופים לחים כמו ממוזג או טרופי
ניצול נקודות גובה כמו אוכף או רמה, למאגרי לחות וגשם כמו סכרים מגלשות וצנרת
ייעור כדי 1.לנצל את החום הנוצר ונפלט מהיער 2. כדי לייצב מדרונות תלולים (15 מעלות)
סוולים במדרונות הנמוכים, אגן ורשת במדרונות תלולים
הקפדה יתרה בהעשרת האדמה בחומר אורגני להגברת פוריותה
להימנע מחריש
באקלים הטרופי עיקר הפוריות נשמרת דווקא בצמחים ולא באדמה, לכן חשוב לא להשאיר אדמה חשופה
שתילת עצים קושרי חנקן חיונית תכנון בנופים פחות נפוצים
אסטרטגיה לאזורי ביצות – מי תהום גבוהים ומתוקים
מערכות אקווקלצ'ר אינטנסיביות ליצירת מערכות המשלבות גידולי ירקות ודגים (פרוטאינים)
כמו הצ'ינמפות אסטרטגית תכנון לאזורי נהר - גדה או שפך
ניצול שטח הגדה ללכידת חומר אורגני
איסוף מזון מן הבר כמו אצות ודגים
יצירת אזורי סחף עשירים כמו גידול בבריכות בשפך
יצירת מגוון בתי גידול מלאכותיים (בצמיגים, בכלובים צפים או במיכלים)
ניצול הנישות השונות לאורך הנהר כדי להגדיל את הרבגוניות אסטרטגיית תכנון לאזורי חופים
יצירת חגורת הגנה מפני רסס ים מלוח ורוחות עזות
בחירת מינים העמידים לרוח ומליחות (עלים בשרניים או מחטניים)
שיפור מבנה הקרקע למניעת בריחת לחות וחומרי תזונה, ע"י תוספת של חומר אורגני (העוונה להפוך את האדמה הבסיסית ליותר חומצית (נסורת או עלים מחטניים) אסטרטגיה לאזורי איים
יש הבדל בין איים נמוכים (בד"כ יובשניים) לבין איים רמים שאקלימם אחר
בשני המקרים לבחון את כמות המשקעים וטאת החלוקה שלהם, את עוצמת הרוח וכיוונה
לבדוק אפשרויות של ניצול לגונות ושוניות לחקלאות ימית
ניצול גאות ושפל ללכידת חי מן הבר או להצפת שטחים כרצוי
הביאה לפרסום: ענבל כהן נוימן |