הסיפור מתחיל בשנת 2004 כאשר נפגשו לראשונה בקורס ללימוד עיסויי במכללת כרכור,
שם הכירו ונהיו לזוג לצרכי תרגול העיסויים בקורס. הן מספרות כי החיבור היה מיידי ומשם
החברות החלה לצמוח. ליבי הכירה לעדי את עמית (בעלה הנוכחי) ומכאן שהקשר ביניהן
רק התחזק, מעצם המפגש היום יומי- החיים המשותפים בקיבוץ, דרך גידול הילדים, והרצון
המשותף- לעבוד יחד. ליבי לביא (31) נולדה וגדלה בקיבוץ, כיום נשואה ליואב ואמא לרונה (4) ולהלל (2).
למדה עיסוי ולאחריו תואר בעבודה סוציאלית במטרה לשלב בין שני התחומים.
כיום עובדת סוציאלית בבית כרמל ובאולפן ובנוסף מטפלת בנשים בקליניקת עירסולים.
ליבי מספרת על העבודה בבית כרמל: "בתחום העבודה הסוציאלית תמיד התחברתי
לתחום הזקנה, אני חושבת שזה בזכות הקשר הקרוב שיש לי עם סבתי. אין לי כל
רתיעה מהזקנה, אני רואה בה חלק מהחיים, חושבת שטמונה בה חכמה גדולה וניסיון
חיים, ובעבודתי אני מנסה ביחד עם מטופלַי לחפש ולמצוא את המשמעות המחודשת
בשנים האחרונות לחייהם.
בעבודה הסוציאלית ליבי מרגישה כמה חסר השימוש במגע, בטיפול בבני אדם וכמה מגביל
השימוש במילים בלבד. החזון שלה הוא שהרבה מהטיפולים לנפש יכללו גם התייחסות
לגוף ולמגע.
"ב"ערסולים" אני תומכת בנשים בכל קשת הגילאים תוך עיסוי ומשתדלת להעביר את
המימד הנוסף- ההקשבה וההכלה שמגיעות מתוך התחום הטיפולי שלמדתי."
לפני כשנתיים בערך השתתפה בקורס אצל נטע אלוני ב"טנקה", שנקרא "שבטית
ועכשווית". הקורס חיזק אצלה את הרצון לעבוד עם נשים במקצוע שאותו היא כל כך
אוהבת, דרך מגע להוות עבורן מקום ומקור של תמיכה. "מה שמנחה אותי זו הידיעה והאמונה האינסופית והברורה במגע ובתזוזת הגוף. אני
רוצה להעביר לאנשים את הידע: שכדאי, וחשוב וצריך לגעת במי שאתה אוהב,
בקרובים לך וגם באלה שלא. למרות שבעבודה סוציאלית לא אמורים לגעת פיזית
באדם שמולך, אני מאמינה שהמגע מרפא ויש לי נטייה להניח יד על הכתף, במיוחד
עם הזקנים שאני מלווה ודווקא כן לתמוך בצורה כזו." ליבי רוקדת פלמנקו והריקוד עבורה הוא אהבה גדולה. היא ממליצה תמיד למטופלות שלה
לחזור לעשייה פיזית ולהיזכר במה הן אהבו לעשות בילדות- לצייר, לרקוד, לשיר ולחזור
לעסוק באהבה הבסיסית הזו שקיימת בכל אחד. עבורה החיבור עם עדי הוא חיבור של חברות קסומה ומצמיחה. עדי, שצברה ניסיון וידע
נרחב בתחום מלמדת אותה ומהווה לליבי מקור של תמיכה להתפתחות ולצמיחה האישית
והמקצועית. הן תומכות האחת בשנייה, מתייעצות ולומדות אחת מהשנייה והעבודה ביחד
תוך שיתוף פעולה מפרה מאוד את שתיהן. עדי (33) נשואה לעמית, אמא ליובל (2) ועוד אחת בדרך… במקור מפרדס חנה.
התחילה ללמוד בגיל 22 עיסוי שוודי, שפתח לה וגילה בפניה עולם מדהים ומסקרן. דרך
לימוד של תחומים כמו אנטומיה, פיזיולוגיה וקורסים נוספים, היא הבינה שיש מערכות
שלמות המתקיימות בתוכנו, הגוף הוא כל מה שיש לנו ומושפע מתהליכים אקולוגיים
ונפשיים המתרחשים מסביבנו ובתוכנו. הסקרנות הובילה את עדי ללמידה נוספת של תחומי
טיפול שונים: עיסוי תאילנדי, עיסוי רפואי, עיסויי נשים בהריון, כוסות רוח, דיקור, רי-באלאנס,
עיסויי רקמות עמוקות, אבנים חמות וקלפי טארוט. כל פעם לומדת תחום חדש ומשלבת
אותו תוך התאמה למטופל, למצבו ולרצונו. מתוך מפגש עם המון אנשים היא מוצאת הרבה עניין בסיפורים האישיים. "אני מאמינה כי בני האדם הם יצורים אינטליגנטים, רגישים ומרגשים ושהמטרה היא
ללכת מעבר לקליפות, לא מה שאני חושב שאני יודע, אלא מה אני מרגיש שקורה." עדי מאמינה באפשרות לריפוי ספונטני וביכולת של הגוף לרפא את עצמו. חושבת שלכל
אחד מאיתנו יש את המידע הפנימי הקיים בתוכו כיצד לרפא את עצמו וטוענת כי אנחנו
מקשיבים לכל מה שקורה בחוץ ורק לא על מה שקורה לנו בפנים, וכמובן… שאנחנו לא
אוהבים את עצמנו מספיק כדי לתת לעצמנו קרדיט לחיות בשמחה על פני האדמה. ועוד היא מספרת: "שכחנו לגעת. אנחנו נוגעים רק במימדים המצומצמים שלנו, הגוף
נשאר כקליפה כל עוד לא ניגע בו. אני מנסה להעביר למטופלות שלי את חשיבות
המגע והזזת הגוף." חלום אישי:
"אני מרגישה ברת מזל שנפלה בחלקי היכולת והזכות לעבוד במקצוע אליו אני כל כך
מחוברת, אוהבת ומאמינה, והייתי רוצה להמשיך ולעבוד בתחום עד גיל הפנסיה." עדי מייעצת דרך הסתכלות על גוף המטופל, מצביעה על מקומות טובים ומקומות שיש עוד
עבודה לעשות- ושם היא עוזרת ולשם היא נרתמת, לעזור למטופל דרך מגע הקסם שלה. |
"כל טיפול שם את האדם בין שמיים לארץ, ומטרתו לשים את עצמך במרכז של עצמך,
לעזור לך להגיע לאיזון, להקל את העומסים. לכל אחד מאיתנו יש אנרגיה מפוזרת, הכוונה
לכך שאנחנו גם פה וגם שם, מפוצלים בין עשייה למחשבות, לילדים, למשימות יום יומית,
לאלף ואחד דברים שעלינו לעשות. אובייקטיבית- החיים מאוד עמוסים. הכי קל זה לוותר על המרכז של עצמך כי אתה צריך… אין לך באמת את הזמן לחשוב על מה אתה באמת רוצה. יש המון שיטות מוצלחות המטפלות בעומס כמו פסיכולוגיה, דיקור, פרחי באך, ימימה ועוד,
אבל אין תחליף למקום בו אתה עטוף במגע חיצוני לך, הגורם לך להרגיש את גבולות גופך,
לא מגיב רק במקום של איבר כואב אלא אתה פשוט מרגיש שגופך נמצא במצב של זרימה,
בשפע וללא כאב- וזו פשוט תחושה נהדרת."
|
את שיתוף הפעולה בעיסוי בארבע ידיים החלו לפני כשנה. בדרך כלל טיפול כזה ניתן רק
במתקני ספא ונתפס כ"טיפול פינוק", אבל הן מתייחסות לכך אחרת. הטיפול בארבע ידיים גורם לתגובה פיזיולוגית ונוצר בלבול של המערכת הסנסורית של
המטופל. נוצר קשר שונה מטיפול רגיל (אחד על אחד - מטפל ומטופל), ובטיפול הזה ישנה
יכולת הכלה כפולה, תמיכה יותר משמעותית וכוונה כפולה של שתיהן לעזור לדברים
המיותרים להשתחרר. תיאור הטיפול: המטופל שוכב על מיטת הטיפול ושתיהן עובדות בו זמנית בתיאום ובהרמוניה מסביב הגוף
של המטופל. אין ימין ושמאל רק הוויה אחת, מרכז אחד. הטיפול עוטף ומערסל את
המטופל, כמו מחזיר אותו לתחושה של רחם אימו, שם היה עטוף במגע מתמיד, בלי ימין
ושמאל רק הוא המרכז. הטיפול משחרר ומאפשר לך לא להיות, וכשאין אני = אין מחשבה = אין חסימות השימוש ב- TAPPING – תיפוף על הגוף. בעיסויי התאילנדי ה- TAPPING מסיים את הטיפול, וגם אנחנו משתמשות בטכניקה
זו. מטרתו לפזר את האנרגיות העודפות ולהשאיר לאדם את תמצית האנרגיה שלו
עצמו למרכזו. מה שנותן לו את הכוח לחזור למציאות חייו, לצאת מהקליניקה הקרירה
והנעימה לעולם שבחוץ ולכל משימות היום יום שמחכות בסבלנות מחוץ לדלת. חלום משותף:
להמשיך ולעבוד כמה שיותר ביחד, כאשר כל אחת נותנת את חוות הדעת המקצועית
שלה. טיפול בארבע ידיים הוא עולם ומלואו שיכול לעשות שינויים בתודעה של הפרט
ובתודעה של היקום. המטרה להביא את המטופל לתודעה העצמית שלו, מהמקום הכי
אובייקטיבי ונקי. אולי להקים פעם בית ספר ולפתח טכניקה שיום אחד נמציא...
|
אני זוכרת את הבלבול שהרגשתי בטיפול שחוויתי אצלן, לפני כמעט שנה, ליום ההולדת ה-
30 שלי. אני שוכבת על הבטן, לא רואה דבר, נתונה כולי לתחושות ולמגע שמגיע ממקומות
שונים בזמנים מתואמים, מאבדת את הכיוון...מוזר... כי לא ברור לי מי עכשיו נוגעת איפה.
מבינה היום אולי יותר מאז, שהמהות היא לשחרר ולהניח למחשבות ללכת, רק להיות
ולהרגיש. לכל אחת מהן מגע אחר, כמה כייף, כמה נעים, ולא ברור לי בדיוק איך זה עובד,
אבל יוצאת משם בחזרה אל העולם מחוזקת וזקופה, פשוט מרגישה טוב יותר. הן
משלימות ומאזנות אחת את השנייה, כל אחת מביאה את האנרגיה שלה והיחד שלהן
פשוט קסום. אז כנראה שיש דברים שלא ניתן להגיד אותם במילים, ודווקא ניתן לגעת אותם טוב יותר... אז בואו לנסות! שווה! |