|
אם תרימו את ראשיכם מיד בכניסה לחניית הרכב הראשית בקיבוץ, בפינה הצפון מזרחית, תוכלו לראות פריחה יפהיפיה של עץ הקולבילאה. זהו עץ נשיר הגדל לגובה בינוני. הסוג כולל רק מין אחד, כלומר הוא סוג אנדמי והוא גדל בר באי מדגסקר בלבד. ממדגסקר יובא גם הצאלון היותר מוכר שמבחינה בוטנית ומבחינת העלווה (השלהבת הבוערת – שהיא גולת הכותרת), הוא העץ הקרוב אליו ביותר. הקולבילאה ננטע במעגן מיכאל לפני כשתים-עשרה שנה ואף פעם לא הצליח להגיע לפריחה מפני שבנובמבר שזהו חודש הפריחה שלו, במדגסקר אי מוצאו - שולט האביב. ופה, בשנים שהיו כתיקונן שלט בחודש זה החורף והעץ היה מגיע למצב של אִשכול בלבד. האשכולות לא נפתחו והפרחים לא פרחו. השנה, חודש נובמבר חם מהרגיל והעץ מתנהג כאילו שמתחיל הקיץ, ממש כמו בארץ מוצאו. |
| |
הקולבילאה אוקלם לראשונה בארץ בשנת 1959 ונשתל בחוות אילנות. כיום לא ניתן למצוא אותו שם. כנראה שלא שרד את השנים הקשות שעברו על העצים בחווה, משום שלא קיבלו השקיה עד שקק"ל לקחה על עצמה את הטיפול במקום. לפני כעשר שנים, לארי מקיבוץ בית-השיטה הביא שוב לארץ זרעים של מין זה מארצות-הברית, שם העץ גדל בגינון בפלורידה ובפורטו-ריקו. לארי שתל מספר עצים בקיבוצו וחילק צמחים שנשתלו במקומות שונים: בחלקת ההדגמה במשתלת קק"ל בגילת, בקיבוץ שדה-אליהו, בגינון במושב סתריה ושני שתילים במעגן מיכאל. זה שכתבנו עליו ועוד אחד ממש מולו שפריחתו עדיין מתעכבת באשכולות, כדאי לעקוב אחריו.
|
| |