מאת מוטי איש יאיר
צילומים מושיקו עמית
עריכה אור קלפר
עמוס קינן, שושנת יריחו:
"...הוסף לכך את נופך הטרופיות שהוא מסימניה של ביצה, ואתה מקבל ארץ טרופית עשירה על חוף הים התיכון. והתנינים של נחל התנינים, זאת קובעים החוקרים ללא היסוס, לא באו ממצרים ולא מהנילוס. הם מכאן, מהמחוז הטרופי שכולו שלנו..."
מעגן מיכאל אינה נמצאת על הכרמל, לא בהרי מנשה ולא בגליל. מעגן מיכאל שוכנת במישור החוף, בקרבת שפת הים. במקום של חורף קצר ומתון וקיץ ממושך של חום ולחות, עם כל המאפיינים של חבל ארץ סובטרופי כפי שמתאר בכישרון רב איש הארץ והטבע המושבע, הסופר עמוס קינן עליו השלום.
מהו טבעי לכאן לא אנו קובעים, כי אם הפריט הצמחי בכבודו ובעצמו. כאשר עינייך מתבוננות בקצב הצימוח, הפריחה והפיזור הזרעים של סגלונים, צאלונים ואקליפטוס בשטח המחנה לעומת אלונים ואלות, אינך יכול להתבלבל. האחרונים אינם חשים כאן שזהו בית גידולם הטבעי כלל וכלל. לא בכדי, רוב הצמחייה הפרושה מנהריה ועד אשקלון היא ברובה המכריע צמחייה סובטרופית המותאמת למבנה הנופי והאקלימי של מישור החוף שקרוב לים.
ענף הנוף הנוי שוקד זה שנים רבות על נטיעות מגוון עצום של עצים על מנת להצל על הדרכים והכבישים ברחבי הקיבוץ. זאת ועוד, כל עץ שנכרת מכל סיבה שהיא, אינו מותיר את מקומו מיותם זמן רב עד כדי לנטיעת עץ חלופי במקומו. הדקלים והפיטנות נפוצים באופן בולט לאורך כל מישורי החוף החמים של הים התיכון. ממרוקו ועד לבנון, מיוון דרך דרום איטליה וצרפת, עד דרום ספרד ופורטוגל. הראשונים, בגלל עמידותם האיתנה למשבי הרוח החזקות – כל ילד במעגן מיכאל מכיר את הסערות הצפוניות, המערביות והמזרחיות והאחרונים בגלל שפע הפריחות והריחות המרעננים בימות הקיץ הלוהט.
אינני בטוח שרוב החברים יהיו מעוניינים להתגורר על אותה גבעת הכורכר הבתולית הראשונית שנהפכה היום לטבולה בנוף ירוק. משופעת במגוון גדול של משפחות ציפורים ועופות ההולכים ומתרבים בכמויות שהגבעה הזאת לא ידעה בעבר ושגם אליהם הנוער יחל להתייחס כחלק מנוף מולדתו. ועדיין לא דיברנו על התפקיד החשוב שממלא שפע הצמחייה לטיהור האוויר המזוהם שסובב אותנו.