בימים אלה נדמה שלאן שלא מסתכלים ניתן להבחין בגיבורות וגיבורים. פגשנו חמש אמהות, בנות זוג של מילואימניקים, שנתנו לנו הצצה לחיים שהשתנו מאותה שבת שחורה. הסיפור הזה הוא על גיבורות בעורף, גיבורים בשדה הקרב וגם על כוחה של קהילה. תודה לנעמי, חן, רותם, יובל ורון לי על השיתוף והפתיחות. כולנו מחכים לחזרתם הביתה של הגיבורים בחזית, יקירכם-יקירנו מהקיבוץ, לשובם של החטופים ולימים של שקט ושלום.