עיצוב הזיכרון המשפחתי
תעודת זהות
אני חוקר את הארכיון המשפחתי שלי בארבע עשרה השנים האחרונות, התחלתי בזמן לימודי הצילום במוסררה, שם הכרתי את עדנה והמעגל המשפחתי שלי התרחב.
גדלתי בירושלים בבית ערבי במושבה הגרמנית בירושלים, בן שלישי לאוליביה ומישל, צרפתיה ובלגי. בית עם חינוך אירופאי, תרבות נוכחת עשירה ובין לאומית של אומנות, קולינריה, מעורבות חברתית, עשייה יצירתית, הומור וחופש ביטוי.
אמא שלי אוליביה היא ״וונדר וומן״ אשת הברזל האקטיביסטית השמחה והנמרצת.
אבא שלי מישל קישקה, הקריקטוריסט המאייר ומחבר האוטוביוגרפיות שאתם בוודאי מכירים.
האחים הגדולים שלי דוד, איש עולם התרבות הקולינרית, ויונתן איש הביולוגיה הימית והמים. ואני הצעיר שמתעד ואוסף את הכל בתמונות. אני חי בקיבוץ, כבר מעל 10 שנים ומגדל עם עדנה שני ילדים מופלאים. עוסק כאן ביצירה, משפחה וקהילה.
עולמות חדשים
בדצמבר 2024 אציין 10 שנים לעבודתי בפלסאון. שם התפתחתי בתפקידים שונים, בעיקר באגף הלייבסטוק - הרכבה תפעול וניהול, למדתי המון ונחשפתי והכרתי עולמות שלמים וחדשים שלא הכרתי.
את אותה החוויה גם חוויתי בקיבוץ, מקום חדש ומסקרן. דרך עבודתי במתן שירותי צילום לפלסאון ולרוב תאגידי הקיבוץ, הענפים השונים, לחלק מהעסקים הקטנים, לתקשורת, לתרבות ולחברים באופן פרטני, וגם באולפן הווידאו הקהילתי.
כך נחשפתי והכרתי את הנוף, התרבות, העסקים, האנשים וזכיתי לתעד את המפגשים הללו עם המקום לאוסף של דימויים, וסיפורים.
אני נהנה להכיר ולתעד את הקהילה שמלווה את חיי, ולהיות שותף לעשייה ולראות את המשפחות שגדלות כאן יחד איתנו.
סקרנות יצירתית
אני אוהב שהצילום משתנה ומתפתח כל הזמן וניתן ללמוד ולהתנסות בטכנולוגיות החדשות, וללמוד מה שאני רוצה/צריך לדעת בצורה עצמאית אוטודידקטית. אני מתפתח ולומד כל הזמן בתחומי העניין שלי והסקרנות שלי רבה. אני אמן וויזואלי שמתמחה בצילום דיגיטלי - ווידאו וסטילס, צילום ועריכה. אני יוצר בתחומים רבים: חינוך, תיעוד, תדמית, שיווק, תקשורת, אומנות, אוכל, מוצר, תעשייה, דוקומנטרי ועוד. אני לא צלם נישתי, הסקרנות שלי, יכולת הלמידה היצירתיות והיכולות המקצועיות מאפשרות לי לגוון ולהתנסות בתחומים רבים.
אני גם אוהב מאוד להנחות ולהדריך ולהפגיש אנשים נוספים עם עולם הצילום, וגם עם המבט שלי על הדימוי הוויזואלי.
אני עוסק גם בצילום אנלוגי, פיתוח סרטים, והדפס בחדר חושך, או סריקה, ריטוש והדפסה דיגיטאלית.
מאוד אוהב את הקצב האיטי הנדרש לכל התהליך, הדיוק הנדרש בצילום בקומפוזיציה, הערך הסנטימנטלי שמתווסף בצילום עם מצלמות ישנות שירשתי ממשפחתי, ונהנה מאוד גם מהמשך התהליך בכימיה שבפיתוח ובתהליך ההדפסה הקסום בחדר החושך.
סיפור בתמונות
אני גם סורק תמונות ונגטיבים של בני משפחתי, באמצעות סורק שולחני ביתי. חלק גדול מהתמונות האלה מעולם לא נצפו או הודפסו. בדרך הזו אני נחשף לסיפור המשפחתי על ציר זמן של שישה דורות ומגלה את עושר האירועים, המפגשים, הרגעים הגדולים והקטנים.
התגליות הללו מרתקות אותי ומעלות בי מחשבות בנושאים רבים ומגוונים.
למשל, גנטיקה - מי מזכיר את מי במשפחה? מה מקור הדמיון בין אחד לאחר? או למשל אופנה - מה היה קוד הלבוש בתקופה מסוימת ולמה התלבשו כך או אחרת?
או כיצד החליטו אילו תמונות יתאימו להיכלל באלבום המשפחתי ואילו לא?
איך ההחלטה הזו השפיעה על בניית הנרטיב המשפחתי ועל עיצוב הזיכרון?
התמונות והנגטיבים שכבו בקופסאות, נשכחו אך נשמרו.
חלקם במצב מצוין, חלקם במצב גרוע.
הסריקה מאפשרת צפייה במסך גדול יחד עם שאר בני המשפחה. ההתבוננות הזו מחברת בינינו מאוד ומרגשת ביותר. היא עוזרת לנו להבין מאין באנו, מהו המרקם שממנו אנו עשויים, ובכך תורמת לבניית הזהות שלנו. כבן למשפחה לא גדולה, שצד אחד שלה נרצח במחנות ההשמדה וצד שני מפוזר על פני הגלובוס, אני חש שליחות ומחויבות לעשות זאת - עבור עצמי, משפחתי והדורות הבאים.
הארכיון המשפחתי שלי מאפשר לי לראות סיפור רחב, מסע בעולם, המשפחה המהגרת, המשפחה הקרובה.
יש לי עניין באופן כללי בארכיונים ואספנות, אלו נושאים שמעניינים ומרתקים אותי,
וכך גם ארכיון הקיבוץ העשיר והמרתק, שזכיתי כבר ליצור מחומריו כמה יצירות,
הוא מאפשר לי להתבונן ללמוד ולהכיר את המרקם האנושי שחי כאן ואת הסיפור המרתק שלו,
לראות את ההשתנות, את הדמיון, המסורות, דרך החיים, להכיר את המשפחות והתרבות.
התמונות הן נכס יקר מפז. הן גם מאפשרות לנו לחזור בזמן, להיזכר בעבר, וללמוד על עצמנו ועל משפחתנו. הן גם מקור השראה ליצירתיות, ביטוי אישי, וחיבור לעולם הסובב אותנו.
משפחתיות
אני בחרתי להציג כאן מגוון של תמונות לכבוד יום המשפחה, תמונות מהארכיון המשפחתי, כולל גם נגטיבים שלא צולמו כמו שצריך, לא פותחו נכון, או נשרפו בחלקם, וגם תמונות שצולמו בקצוות הסרט, נחתכו ולכן נגנזו מהאלבום המשפחתי.
בחרתי כמה תמונות דיגיטליות שצילמתי במהלך השנים שתיעדתי בקיבוץ,
אחד הפרויקטים לדוגמא, בשער העלון, נעשה לכבוד שנת ה- 70 לקיבוץ, בשיתוף עם בד בבד המדהימות, והוצג בשחור לבן בתערוכה בגלריה הלבנה וגם בוויטרינה בחדר האוכל.
בחרתי להציג גם איורים שלי כי הצילום והתמונות הם מקור מצוין והכרחי לכך. אני אוהב לאייר על תמונות בעזרת עט ואייפד, על גבי תמונות יום יומיות. אני אוהב להתנסות בטכניקות שונות ובמגוון חומרים, גם עם החומרים הצילומיים, בעולם החומרי ובעולם הדיגיטלי. וגם עם חומרים אחרים, ליצור עם הגוף והנפש.
עצה של צלם
אנצל את ההזדמנות לכמה טיפים לכל מי שמעוניין לצלול לאלבום המשפחתי.
אני חושב שכיום בעולם בו רוב הצילום שלנו המשפחתי הוא דיגיטלי, יש חשיבות רבה יותר להדפיס מידי פעם, כמה תמונות ולשים בצד. או להשקיע קצת יותר ולהכין אלבום שמסכם תקופה, או לכבוד יום הולדת עגול, או אחרי טיול או תקופת חיים משמעותית, אלבום שמספר סיפור.
בחרו להדפיס תמונות שיש להן משמעות עבורכם, שמעוררות רגש, מזכירות רגע משמעותי. אל תפחדו מתמונות לא מושלמות, תמונות פגומות, או שלא צולמו טוב. בחרו תמונות גם של נוף וטבע, תמונות של מסמכים חשובים, פריטים, מזכרות. הוסיפו גם טקסט מודפס או בכתב יד, תלוי בסגנון שתבחרו.
שתפו את האלבום עם קרוביכם, וחבריכם, בזיכרונות ובחוויות. השתמשו בתמונות כמקור השראה, לציור, כתיבה, מוזיקה.
מקווה שעודדתי אתכם להתבונן, לצלם, ולהדפיס תמונות, ולהכין אלבומים.
ושנזכה לאלבומים מגוונים בדימויים ומלווים בטקסטים שמספרים בצורה טובה ברורה והומוריסטית את הסיפורים שתרצו להיזכר בהם יחד עם קרוביכם.