( כתבתה של גלי שוקרון מתוך עלון מס' 3333 מתאריך 8.3.2024 )
כששאלתי את בת מיכאלי מה בדיוק היא עושה, היא חייכה, נעצרה והתקשתה למצוא את המילים. עם זאת, כאשר צללנו לעומק, היא ידעה לספר לפרטי פרטים על גוף הידע שלמדה, מלמדת ונעזרת בו עד היום. מבחינתה זה היה חיבור מדויק וברור מהרגע הראשון בו שמעה על האפשרות ללמוד ולעסוק במה שתמיד רצתה, אפילו לפני שידעה שזה מה שהיא רוצה או לתת לזה שם בכלל.
גינקו סופיה- כל מה שתמיד ידענו.
גינקה- אישה; סופיה- חכמה.
מסלול הלימודים מאגד בתוכו גופי ידע שונים, מחבר את השערים שאנחנו צועדות דרכן לאורך החיים כנשים, יחד עם גופי ידע מעולמות שונים. ההסתכלות על האישה היא עגולה ונעזרת הן בהתבוננות המערבית הכוללת בדיקות מעבדה מגוונות, ראייה ביקורתית ופמיניסטית והן בעולמות השמאניזם והרוח. ההתבוננות על האישה היא לפי ארבעת הגופים- גוף, נפש, רוח ונשמה, וגם הטיפול נתפר באופן ייחודי למידותיה של כל אישה.
הגינקוסופיה לדבריה של בת היא למעשה גישה, אופן התבוננות, דרך חיים. כך, המקצוע נשאר חי, מבלי להיות מחויב לדיסיפלינה אחת, אופן טיפול אחד בלבד.
מרוה זוהר, מייסדת הגינקוסופיה בארץ, ולאחר מכן גם את עמותת אוהלה ואדמת מרפא נשית, יצרה את הלימודים הללו בארץ לאחר שחיפשה את המקום ללמוד ולא מצאה. היא יצאה למסע חובק עולם, למדה להיות מיילדת, אספה ידע וחוכמה מנשים רבות בארה"ב, ומעבודתה במרכז פליטים על גבול סודן. הלימודים האלו הם למעשה הדרך לאשת הרפואה שהיא בזמנו רצתה לפגוש בעצמה. זהו מקצוע בבנייה, נכון להיום מדובר בלימודים של שנתיים, בתקווה שבהמשך יתרחבו לארבע שנים. קיימות כבר כמאה גינקוסופיות ברחבי הארץ שעוסקות בכל תחומי החיים ומגיעות מעיסוקים מגוונים.
"מהרגע שראיתי את הפוסט של מרוה בפייסבוק, ידעתי שזה בדיוק מה שאני רוצה ללמוד ונרשמתי. הבהירות הזו מאפיינת כמעט את כל מי שפגשתי שהגיעה למסלול הזה. במודעה היא שאלה מי ליווה אותנו בכל שערי הנשיות והפוריות המשמעותיים שלנו- ווסת ראשונה, לידה, הפלה ואני הרגשתי שאת כל השערים האלו עברתי לבד ופתאום הבנתי שנשים לא צריכות לצעוד לבדן. הבהירות הזו מנחה אותי מאז, כאשר מתקשרות אלי נשים ומספרות על התמודדויות וצורך בליווי ואני איתן שם. אנחנו לא מכירות, וכנראה שאחרי סיום הליווי גם לא ניפגש, אך חשוב לי שלא יצעדו לבד, שלא יהיו שתוקות או מושתקות."
כוח העל של הנשים
"משפט ידוע אומר: כשנשים יחזירו את הדם שלהן לאדמה - לא יהיו יותר מלחמות. הפשט שלו יכול להתפרש כמסר מיזוגני- גם המלחמות הן אשמתן של הנשים - אך הדרש, העומק, הוא ההבנה שאנחנו רחוקות מאוד מהכוח הנקבי, הנשי. כוח העל שלנו הוא המחזוריות והלימוד המעמיק של המשמעות של להיות אישה מחזורית בעולם. ברגע שננכס לעצמנו חזרה את כוחה של המחזוריות, לא נוכל לעצום יותר עיניים, נהיה חייבות לחיות כפי שהגוף דורש, ואז נוכל גם להתחבר לכוחות העצומים הטמונים בנו.
ככל שאני לומדת יותר, ככל שאני מעיזה לצלול עמוק יותר לעומקי הנשיות ומתמסרת לתרגול היומיומי אני פוגשת עוד, עוד רבדים, עוד עומקים, עוד פתח להיזכרות. אף אחת מאיתנו עוד לא חיה בהתאם למחזוריות שלנו וזה כנראה תהליך שייקח עוד זמן ולימוד. כשאני לומדת לעבוד עם המחזוריות שלי, אני לומדת שכל יום בתוך המחזור הוא שונה ובעל איכויות אחרות. כשאכיר אותן, אדע לתכנן את חיי בהתאם ולהתחבר לעצמי ולכוח העל. החיבור הוא לתפקיד האישה שהיא למעשה התוהו ובוהו- בריכה של אפשרויות, ממנה יוצאים לבסוף לתנועה ופעולה. בכולנו, גברים ונשים, יש איכויות נקביות וזכריות. בעוד האיכות הנשית היא של כיוון התנועה, האיכות הזכרית היא התנועה עצמה.
המחזוריות היא לא רק זו החודשית, אלא של החיים עצמם, והחיבור לטבע ולמחזוריות שלו. להכיר את הזמנים בהם יש צורך לשמוט, להתכנס, לחלום, להתפלל, לחפש את הכיוון. כשנדע לעשות זאת במהלך המחזוריות החודשית, נדע ליישם את העבודה הפנימית הזו בשערי נשיות נוספים כגון אחרי לידה ובגיל המעבר. למעשה כל אישה יכולה לתרגל מחזוריות, גם אם היא לא נמצאת כרגע בתוך מחזוריות מאוד ברורה ומוגדרת, כמו בתקופה של הריון או אחרי לידה למשל. לא כל ההתייחסויות בעבר מתאימות לתרבות המערבית בה אנו חיות כיום, אבל יש בהחלט מקום למודעות, להתכווננות, לדפוס החשיבה שהנחה נשים בעבר."
תנועה לשינוי
"כבר עכשיו אני מרגישה את השינוי, הוא סביבנו כל הזמן ובא לידי ביטוי בשפע הידע שיש היום בנוגע למודעות לפוריות. בשדה הלידה אומנם היו שינויים לרעה סביב סגירה של מרכזי לידה והיחס ללידות בית, אבל כן חלה התקדמות משמעותית בבתי חולים בכל הנוגע לאפשרות של אפס הפרדה בין האם לתינוקה. ההנגשה של ידע סביב גיל המעבר היא עוד דוגמא משמעותית. אם בעבר הדימוי של גיל המעבר היה של אישה זקנה ואפורה שמקבלת הסברים מרופא גבר, היום אנו רואות שנשים בשנות החמישים הן בשיא כוחן, אמזונות. כל זה לא היה קיים עד לפני כעשור. אני רוצה להאמין שאנחנו לבסוף נהיה המסה הקריטית של נשים שלראשונה, מזה אלפי שנים, נזכרות, חוקרות, מגלות ומיישמות את מעמקי תבונת הרחם."
קלפי המהפכה
"בעשור האחרון אני חוקרת את האנרגטיקה של איברי הנשיות, איברי האגן. כשהתחלתי ללמד קורס בנושא, לא מצאתי עזרים שיתאימו לי. חלק משמעותי מהתפיסה של הגינקוסופיה היא שאלו לימודים מכווני עשייה, ואם חסר לי משהו- אני יוצרת אותו. פניתי למאיה הלפמן שמיע לעזרה ובהתחלה התעקשתי שאני צריכה מספר מצומצם של עזרים שיתמכו בקורס שאני מלמדת. דרך הקשר בינינו, מאיה שכנעה אותי שגוף הידע הזה מצריך משהו מקיף ורחב יותר, ערכה שלמה של קלפים. יחד יצאנו למסע שבאופן סימבולי נמשך תשעה חודשים, במהלכו היה לי מאוד ברור מהי האיכות של כל איבר, ומאיה הייתה אמונה על האיור היפה והמדויק. היא איירה, ואני כתבתי את החוברת, הידע אותו אני רוצה להעביר הלאה. בדומה לגישה הפסיכו- חינוכית של כל לימודי הגינקוסופיה, כך גם הגישה שעומדת בבסיס הערכה היא החזרת הכוח אל האישה. כל התשובות נמצאות אצלך ולך יש את היכולת והכוח להירפא. השפה של הקלפים פשוטה ומנגישה ידע שמאפשר לכל מי שרוצה בכך לצאת למסע פנימה לתוך עצמה, עם האגן שלה. השימוש הוא עצמאי, אין צורך בידע מוקדם או עזרות נוספות.
הפידבקים שאני מקבלת על הערכה מרגשים אותי מאוד. נשים משתפות בהתפלאות על האפשרות לדבר מתוך הגוף הנשי את החיים שלנו. האיכויות הנמצאות בכל איבר מוכרות לכולנו, החידוש הוא בהתבוננות דרך הגוף שמאפשרת לנו להתקרב לגוף הנשי שרובנו מאוד רחוקות ממנו. אני מאמינה שמעבר להכל, זו האחריות של כל אחת מאיתנו ללמוד את הקול הזה, להכיר ולתרגל אותו, ולהעביר את הידע הזה הלאה"
בימים אלו של מלחמה, והרס וחורבן, ופגיעה בנשים כאמצעי לחימה, אני נושאת תקווה שנצליח כולנו להתחבר אל כוחות העל שלנו לעשות טוב בעולם, לעצמנו ולסביבה.