על שיתוף פעולה נשי ויצירה עם משמעות
| כתבתה של יעל לוי מתוך עלון מס' 3333 מתאירך 8.3.2024 |
שרה, סבתה של מאיה מצד אביה, זיהתה את היכולת והכישרון של מאיה כשהייתה ילדה וישבה על הרצפה שעות על גבי שעות וציירה. בכל יום הולדת הייתה מגיעה אליה לביקור עם חומרי ציור חדשים וספר סקיצות עבה. הן היו יוצאות החוצה למרפסת עם כן ציור וצבעי שמן, בוחרות מוקד להתבוננות וסבתא שרה הייתה מלמדת אותה "איך לצייר".
"איפה הפרעות הקשב שלך כשאת מציירת?" היה שואל אותה אביה. במאיה תמיד הייתה התשוקה לצייר ושם מצאה את המקום לשהות ולהתרכז.
במסגרת בית הספר התקשתה ליהנות מלימודים קונבנציונליים ונהגה לנסוע ללמוד אומנות באופן מקצועי במכון אבני בתל אביב. שם בנתה לה תיק עבודות מכובד לגילה, ובזכותו התקבלה לאחר מכן לתפקיד משמעותי בצבא כמעצבת גרפית בעיתון "במחנה".
מאז רכשה לה כלים רבים בתחום העיצוב, כולל לימודים בבית ספר פרטי לעיצוב אומנויות הבמה אצל רקפת לוי, שדגלה בלמידה תוך התנסות, המצאת ומציאת פתרונות, תוך כדי מימוש פרויקטים גדולים בתעשייה.
כעבור שנים בהן השתמשה בכישוריה לפרויקטים שונים בעיצוב גרפי ואיור, פגשה מאיה בחזונה של בת פרום ויחד הן יצאו למסע של חקר ומימוש, מסע ששינה את מבטה של מאיה וזיקק בה את הכוונה והרצון כיוצרת.
"הפרויקט שעשיתי עם בת היה תמצית של שיתוף פעולה נשי, יצירתי, שהביא לעולם כלי חדש ומרפא עבור נשים אחרות. זו הייתה פעם ראשונה שהרגשתי שאני לא יוצרת סתם לשם היצירה או 'כדי לעשות יפה' ושיש כאן משמעות עמוקה מעבר.
כל אחת מאיתנו הגיעה עם החוזקות שלה וכמו הריון, עברנו ביחד דרך במשך 9 חודשים. התוכן והחזון היה אצל בת בראש ודרך הרבה שיחות ומחשבה הורדנו אותו אל המציאות. למדתי על עצמי המון בתהליך הזה. ברגע שאישה במודעות למחזוריות שמתרחשת אצלה בגוף, יש לה הרבה כלים להבנה ולהתמודדות. אנחנו מורגלות להתייחס לתהליכים של הגוף שלנו בצורה מאוד מסוימת, ויש המון תובנות וסודות שמתגלים דרך העבודה עם הקלפים האלו. הייתה לי הזכות לגלות ולהנגיש את הסודות האלו, בזכות בת, ומצאתי משמעות עמוקה ביכולת לעזור לאישה אחרת לממש את עצמה דרך יצירה.
מאז הפרויקט הזה המשכתי לזמן לי פרויקטים עם נשים וכך קרה שהגעתי גם אל היד השנייה, שם אני עובדת מתחילת המלחמה ומוצאת את אותה משמעות עמוקה, ביחד עם יונת. החינוך וההדרכה של הנוער דרך השיח על קיימות והיצירה מחומרים ממוחזרים, חיבור בין אנשים ויצירת שיתופי פעולה - כל אלו הם הזכות והחובה שלנו בכדי לשמור על העורף ולייצר חוסן.
במקומות האלו היצירה מרגשת אותי: יצירה שהיא חינוכית, שיש בה תוכן שנשאר ויכול להאיר דרך למישהו אחר".