| מתוך עלון 3335 | 22.3.2024 |
פורים הוא חג לא רגיל: אין בו שבתון או חול המועד, לא מדליקים בו נרות ולא עושים קידוש. מה כן עושים? כל מיני דברים מוזרים: מתחפשים, משתטים, קוראים מגילה, נותנים ומקבלים המון ממתקים ומחלקים מתנות לאביונים.
כל המצוות של פורים מתחילות באות מ': משתה ושמחה, משלוח מנות, מקרא מגילה ומתנות לאביונים ואת כולן צריך להספיק ביום אחד. גם המילה מקום מתחילה במ' ומקום הוא גם אחד משמותיו של ה'. האם יש מקום או מרחב ביום אחד שכולו עמוס במצוות ומנהגים? קצת מלחיץ.. אבל היום של פורים טומן בתוכו סוד גדול: ככל שעושים יותר מקום בפנים, כך יש יותר מקום בחוץ. ככל שיש יותר שמחה ומנוחת הנפש, כך מספיקים יותר והכל נעשה בצורה מיטבית.
פורים הוא מעט המכיל את המרובה: בתוך היום היחיד הזה נדחסים המון דברים, כמו בשקיות של משלוח מנות - נתינה לחברים ומשפחה אבל גם לעניים שלא מכירים, יציאה מהשגרה ומההרגלים ע"י מקרא מגילה, משתה ושמחה וכמובן - התחפושות. פורים הוא יום אחד שהופך את כל החודש, חודש אדר, לחודש של שמחה וברכה כי לפורים יש כוח לשנות את המציאות וכך גם לנו. אפשר לתת לשינויים של הזמן והמקום לשחק בנו כמו עלים ברוח אבל אפשר גם לבחור מתוך קביעה פנימית שלא ניתן למה שקורה בחוץ לשלוט על מה שקורה לנו בפנים. כך העשייה נהיית איכותית, ממוקדת ואף מוצלחת הרבה יותר. זו הדרך גם לזכות לרווח והצלה כמו אז בשושן, מקום פנימי שיוצר את המרחב החיצוני ומאפשר לדברים הטובים להיכנס ולהאיר.