| כתבתה של גלי שוקרון מתוך עלוון 3337 מתאריך 5.4.2024. צילמה: יעל לוי |
הנגרייה קיימת בקיבוץ מאז ומתמיד. לאורך השנים עברו בה לא מעט אנשים, החל מהוותיקים כמו מרדכי מגנוס, בני אזולאי ויואב לוי ובשנים האחרונות נוהלה על ידי הדור הצעיר, אייל לוי ופלג בייטס. בשנתיים האחרונות הגיעה אל ידיו של מקס בן שושן.
מקס בן 38, גר בקיבוץ מזה כעשר שנים, נשוי לאדוה אדר, ואבא של רותם, יובל ושקד.
בתחילת דרכו בקיבוץ עבר בין כמה ענפים, ולבסוף התייצב בפלסאון למשך כשנה. כשפלג בייטס שניהל בזמנו את הנגרייה פנה אליו והציע לו לבוא לעבוד איתו, לרגע היסס אך החליט לקחת את הסיכון ולא מצטער על כך. העבודה עם עץ היתה תמיד תחביב ברקע, החיבור התחיל דרך אחיו שעסק בהתקנה של פרגולות ודקים, ונעזר בו בפרויקטים שונים, ומקס נדבק אל העץ ונשאר.
"עם סיום עבודתו של פלג, היתה מחשבה לסגור את המקום, כיוון שהנגרייה לא הצליחה להחזיק את עצמה כלכלית. ביקשתי הזדמנות לסיים את השנה, לנסות לאזן את המקום לפני שמחליטים לסגור, ואני גאה לספר שאת שנה שעברה כבר סיימנו עם רווח יפה, וזה רק נותן לי מוטיבציה להמשיך ולגדול".
ענף שירות
בראש ובראשונה, זהו ענף שנותן מענה לצרכים מגוונים של חברים פרטיים, מוסדות ועוד. מרבית העבודה היא בבניית רהיטים, אבל המנעד הוא רחב, וכששואלים את מקס - אין שום דבר שהוא לא יכול לעשות. ומה שהוא לא יודע - הוא כבר ילמד איך וימצא פתרון. כך הוא מוצא עצמו משפץ כיסאות ועגלות, בונה תופים לטנקה, יחד עם ארונות קיר, ארונות תצוגה ועוד ועוד.
חשוב לו להדגיש כי הוא לא מתעסק בכל הקשור לתחזוקה, בשביל זה יש את אנשי המקצוע שעובדים בבניין. כך שאם תרצו להחליף מדף בארון - פנו לבניין, אבל אם תרצו ארון קיר, ספסל או רהיט בהתאמה אישית - מקס הוא האיש שלכם.
הפנים החוצה
מקס לא שוקט על השמרים, ובמקביל לעשייה, חושב כל הזמן איך לקדם את המקום ולהתפתח. וכך יוצא, שדרך מכרים, ופרסום ברשתות החברתיות גם החל לאסוף לו לקוחות מכל הארץ, אשקלון, כפר, סבא, חיפה, והיד עוד נטויה.
"הדבר המוזר ביותר שעשיתי עד היום הוא ארון לנחשים. בחור שיש לו חנות של זוחלים ביקש שאבנה לו ארון עם מקום לטרריום עבור הנחשים ומקרר עבור האוכל שלהם".
תשוקה לעץ
"התגובות הטובות שאני מקבל מלקוחות משמחות אותי ונותנות לי אנרגיות ורצון להמשיך ולהתפתח. אני שמח לתת את השירות הכי טוב שאני יכול, בכל פרויקט או עבודה אני משקיע כאילו אני מכין משהו לעצמי. מאוד אוהב את העבודה עם העץ, במיוחד עץ מלא, להגיע בבוקר ולהריח את הריח של העץ, יודע שאני במקום הנכון בשבילי".
תהליך עבודה
"כשפונים אלי עם בקשה מסוימת, אני קובע פגישה בבית של הלקוח. מגיע מסודר, מודד את המקום, ומחליטים יחד על החומר וגודל הפרויקט.
השלב הבא הוא להגיש הצעת מחיר בהתאם לסיכום שלי ושל הלקוח. ברגע שהצעת המחיר מאושרת אני ניגש להזמין את החומרים ולהתחיל לעבוד. אני מנסה גם לתת הערכה של זמן, ועכשיו עם המלחמה, והעיכובים הגדולים באספקה של חומרים, הכל הופך להיות איטי ויקר יותר.
השלב האחרון הוא כאשר המוצר מוכן וקובעים יום התקנה. אני משתדל שכל פרויקט לא ייקח יותר מחודש, לצערי יש עיכובים שלא תלויים בי".
שימוש בחומרים
"החשיבה שלי היא תמיד בכיוון העסקי, ובגלל זה משתדל שבכל זמן נתון יהיו בנגריה רק החומרים שאני צריך עבור פרויקטים בעשייה, ולא מעבר. אני מקפיד על סקר שוק בין ספקים כדי לדעת עם מי הכי כדאי לי לעבוד. אם נשארות לי חתיכות עץ אני כבר מוצא מה לעשות איתם, משתמש בהן לפרויקטים עתידיים.
אני גם מקפיד לא לעבוד לבד. תמיד יש פה מישהו איתי. בני אזולאי נמצא פה הרבה והוא עזרה משמעותית עבורי, חזן הנגר הוותיק שעובד עם הבניין עובד פה איתי בנגריה ואני לומד ממנו ונעזר כשצריך. יש פה אנשים עם הרבה וותק וניסיון ששמחים להיות שם עבורי וזו זכות ללמוד מהם. בנוסף, יש את אופק גינוסר ואורי אוליאל שעובדים איתי עכשיו באופן קבוע, ואני מקווה להכניס עוד מישהו באופן חלקי. מאוד חסר לי מישהו שיעזור לי כמה שעות בכל מה שקשור לבירוקרטיה ומנהלות. כרגע אני עושה הכל לבד, וזה גוזל לא מעט זמן, אך בהחלט הכרחי ואי אפשר לוותר גם על החלק הזה, כמו בכל עסק".
מלטשים את העתיד
"בעתיד הקרוב אנחנו הולכים להשתתף ביריד היוצרים של פסח. בני אזולאי סיפר לי על היריד והציע לי שאשתתף עם המוצרים שלנו. ראיתי שיש לי מספיק זמן להכין הכל וקפצתי על ההזדמנות. ביריד יהיו למכירה קרשי חיתוך, מגדלי למידה, שולחנות קפה, מדפי תבלינים, ספסלים, שרפרפים ועוד מוצרים שניתן יהיה להזמין לפי מידה.
ובעתיד הרחוק, אני מתכנן עוד הרבה הפתעות, הנגרייה היא מקום עם עוד המון פוטנציאל לגדול ולהפוך לעסק רציני ומרוויח".