(מתוך עלון 3339 מתאריך 22.4.2024)
שחר דבורי עובדת במשאבי אנוש של הקיבוץ, מלווה חברים בהגיעם לגיל פרישה, וגם את הצד השני של המתרס, צעירים וצעירות שנמצאים בתחילת דרכם בעולם העבודה, ובין היתר מנהלת בשמחה את ספריית הילדים. שחר נענתה לאתגר שלנו וכתבה על כוס החירות מנקודת מבטה המקצועית, על האפשרות לחופש בכל מקום בו נהיה.
זוֹ חֵרוּתִי *\ אביטל ציון
זוֹ חֵרוּתִי -
לִבְחֹר בְּחַיַּי,
לִשְׂמֹחַ בָּהֶם
לְהַאֲמִין לָהֶם
זוֹ חֵרוּתִי -
לָדַעַת אֶת מָה שֶׁשֶּׁלִּי
וְלֹא לִשְׁאֹף לְחַיִּים אֲחֵרִים
זוֹ חֵרוּתִי -
לֶאֱהֹב אֶת אֲהוּבַי
בְּלִי שְׁפִיטָה כִּי לְכָךְ נוֹצְרוּ
לְסִפּוּר אַהֲבָתִי
שַׂחְקָנִים נִפְלָאִים בַּסֶּרֶט שֶׁלִּי
לוֹחֲצִים לִי עַל כָּל הַכַּפְתּוֹרִים
מַרְטִיטִים לִי אֶת כָּל הַמֵּיתָרִים
מְזִיזִים לִי אֶת כָּל הַגְּבִינוֹת
זוֹ חֵרוּתִי -
לַעֲבֹר בֵּין כָּל הָעוֹלָמוֹת
לִפְקֹחַ אֶת מְלוֹא עֵינַי הָרוֹאוֹת
לְפָרֵק אֶת כָּל הַתַּבְנִיּוֹת
לְהִתְעוֹרֵר אֶל תּוֹכֵי אֵינְסוֹפִיּוּתִי
לִגְבוֹהַּ
לְהִתְרַחֵב
לִנְסֹק
לָדַעַת
זוֹ חֵרוּתִי -
לִהְיוֹת הַכֹּל וּכְלוּם בּוֹ זְמַנִּית
כשנה לקראת הגעה לגיל סיום חובת העבודה, אנו מציעים במשאבי אנוש קיבוץ, תהליך הכולל מספר היבטים לקראת הגעה לשלב משמעותי זה. כמובן שכל אלו מתקיימים במקביל ולא במקום לתהליך שנעשה בענף / תאגיד, מקום עבודתם של המגיעות.ים לשלב.
• הזמנה לפגישה אישית והעברת מכתב המסביר לגבי השלבים והמסלולים השונים.
• קורס הכנה לפרישה-
התבוננות, הבנה והתכוננות לקראת שינוי מהותי וחשוב זה בחיינו, חשיבה על מושגי העבודה והיציאה לגמלאות. בחינת מושג השינוי והבחירה, ועיבוד ההזדמנויות החדשות והאתגרים העומדים בפנינו בעולם העבודה ובמרחבים נוספים. התמודדות עם משמעות הפרישה במישורים אישיים, משפחתיים וחברתיים. יצירת מחשבות חדשות באשר למושג העבודה והפנאי, וראיית תקופה זו כמנוף למימוש עצמי והזדמנות לבחירות משמעותיות.
• עם פתיחתה של שנת 2024, התחלנו בציון השלב בפגישה אישית מרגשת ומתן מארז סמלי וברכת הוקרה לחברים המגיעים לשלב זה. היוזמה נולדה מתוך הרצון להביע את הערכתנו ותודותינו הגדולות לחברות והחברים המגיעים לשלב משמעותי זה, במארז הוקרה צנוע ואיכותי שכולו Homemade, בחשיבה על הפרטים הקטנים ובראש ובראשונה, אפשרות עבורנו לעצור ולהודות באופן אישי לכל אחת ואחד.
האם משמעותה של סיום העבודה היא באמת יציאה לחירות והאם ניתן לחוות חופש פנימי גם כשמחויבים לעבודה?
אלו שאלות פילוסופיות הקשורות בתפיסות עולם, ערכים ואמונות אישיים ואינדיבידואלים.
אז מהו בעצם חופש פנימי?
היכולת לפעול בהתאם לצו הלב הפנימי. לעשות את מה שבאמת מרגיש לי מיטיב ונכון. לא מתוך חשש ממה יגידו, איך יגיבו, לא ממקום של פחד מלאבד משהו או מישהו, אלא פשוט להיות.
אני חושבת שניתן לחוות חירות פנימית גם בתוך מסגרות מחייבות של עבודה ובכלל. זהו מסע מאתגר של תנועה, יצירתיות והתפתחות, חיבור לעצמינו, הודיה, אומץ ואחריות, הכלה וקבלה שלי ושל האחר.
הצורך בחירות נפשית, פיזית ושכלית נמצא בתת המודע של כל אחת ואחד מאיתנו. זהו אחד האלמנטים החשובים שדוחפים אותנו לייעוד שלנו וחלק בהתפתחותנו כבני אדם.
המושג חופש מתחבר אצלנו בדרך כלל לחופשה כנופש, טיול, חופשה מהעבודה ועוד.
רובינו אוהבים לצאת לחופש, לשחרר את הראש ולהתאוורר. להתנתק מהעבודה, ממקום מגורנו, מארצנו, מהמשימות היומיומיות, מהאנשים הסובבים אותנו ומהמוכר...
מחד, נוכל להיות במקומות מדהימים ברחבי העולם אך לא בהכרח נחוש חופש מלא ושלם. כלומר, החופש הוא קודם כל בתוכנו פנימה, במיינד, בנפש ולאו דווקא קשור למיקום הפיזי או הגיאוגרפי שלנו. מאידך, יש באפשרותנו להתמלא ולהרגיש חופש פנימי גם ברגעים יום יומיים, בתוך מסגרות או תפאורה חיצונית כזו או אחרת. חופש אמיתי הוא להיות בחוויה הארצית ללא התנגדות לרגשותינו, להיות הייעוד של עצמינו, לבחור ולהרגיש. כאשר אדם מחובר לעצמו, קשוב לתחושותיו ורגשותיו הפנימיים, הדברים זורמים לו בקלות. חופש פנימי נובע מאימוץ דרך מטיבה. דרך המעניקה שלווה, לי ולך. חירות זו מעוגנת ברצון החופשי, מתנועעת עם ריקוד הלב בהתאם לדרך הפנימית, עקרונותיה וערכיה. זוהי בחירה בשלום פנימי וחיצוני, הבחירה ליצור ולפעול, ללא חשש, פחד או תלות בתגובת הסביבה. בסקרנות ואומץ מתוך אהבה שאינה תלויה בדבר.
לסיכום, האפשרות לפגוש, להוקיר ולהודות לא.נשים, לקראת צומת הגעתם לגיל סיום חובת העבודה, המפגש האישי, ההתלבטות והחשיבה המשותפת מסקרנים, מרגשים ומעוררים השראה בכל פעם מחדש.
חוט / חיה שנהב
אִם אָדָם
הָיָה מוֹשֵךְ אַחֲרָיו חוּט
לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ,
מַה הָיָה מְסמֵּן אַחֲרָיו,
אֵיזוֹ דוגמא,
מִשָּׁם עַד שָׁם, קַו דַּק
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
רִשׁוּם רָגִישׁ ומדויק
וְתָמִיד נִרְגָּשׁ.