עוגיות השוקולד-צ'יפס עלו לארץ מארצות הברית. מאז, פותחו לגרסה המקורית
(שתתפרסם בהמשך) גרסאות רבות נוספות. אני מאוד אוהבת את השילוב של
השוקולד הלבן עם הקוקוס והשקדים.
כשחיפשתי מה המקור המקורי להמצאה האמריקאית הגאונית הזו - "עוגיות-
צ'וקלטצ'יפס", מצאתי באינטרנט סיפור מאוד נחמד שיובא בהמשך.
אפשר לעשות את כל הדרך במעבד מזון ואפשר ללוש ביד.
קודם כל, מחממים תנור ל-180 מעלות.
חומרים:
200 גרם חמאה רכה
כוס סוכר חום
¼ כוס סוכר לבן (רבע כוס, לא כוס ורבע)
¼ כפית מלח
אם לשים ביד, אז קודם מערבלים הכל במיקסר לעיסה מוקצפת. 1 ביצה
2 כפות חלב
כף וניל
מוסיפים לעיסת החמאה וממשיכים לערבל, או להמשיך עם המעבד מזון.
בקערה נפרדת שמים:
½ 2 כוסות קמח
1 כפית סודה לשתיה
200 גרם שוקולד צ'יפס לבן
1 כוס קוקוס
1 כוס שקדים טבעיים
(את השקדים כדאי לקלות בתנור, בחום של 160 מעלות. כשהם מתחילים להיסדק,
סימן שהם מוכנים ואחרי שהם מתקררים, חותכים כל אחד מהם לשניים או שמים
במעבד מזון ונותנים שניים שלושה פולסים.)
מערבבים את כל החומרים ומאחדים אותם עם עיסת החמאה.
הבצק מוכן.
יוצא די הרבה בצק כך שאפשר לחלק אותו לשניים ולשמור חצי במקפיא למקרה של
נחיתת אורחים או לסתם ימים קשים. בצק קפוא יכול להחזיק עד שלושה חודשים.
מגלגלים בין הידיים חתיכות בצק לכדורים בקוטר של כשלושה ס"מ. מניחים על תבנית
מרופדת בנייר אפיה עם מרווחים הוגנים בין עוגייה לעוגייה. העוגיות מתרחבות באפיה.
זמן אפיה בין 10 ל-15 דקות עם השגחה. אני אוהבת אותן רכות ומספיק לי 10 דקות.
אני אפילו אוכלת את הבצק לפני האפיה, כל-כך הוא טעים אך מי שאוהב WELL-DUN כדאי שיאפה את העוגיות שלו לפחות 15 דקות. אחרי האפיה יש לצנן את העוגיות על
רשת כדי שלא יתלחלחו. בתיאבון ולהלן הסיפור החביב שהובטח בתחילת דרכנו:
"רות ויקפילד סיימה את בית הספר לכלכלת בית בשנת 1924 במסצ'וסטס. היא יצאה
אל העולם הגדול והפכה לדיאטנית ויועצת לענייני תזונה. בשנת 1930 היא ובעלה רכשו
פונדק ששכן במבנה בעל חשיבות היסטורית. בעיירה קטנה בשם וויטמן הנמצאת
בדרך בין בוסטון לברדפורד. הבניין היה בן 221 שנה ובעל מראה קולוניאלי מכובד
ביותר. בני הזוג חילקו ביניהם את הפעלת הפונדק כך שרות היתה אחראית על
המטבח ובעלה היה אחראי על הניהול. את עיקר המוניטין הם רכשו לעצמם בזכות מנת
הדגל שרות הגישה: עוגיות חמאה וקקאו. באחד הבקרים, כשרות נכנסה למטבח להכין
את העוגיות הללו, היא גילתה שאספקת הקקאו לא הגיעה. אבקת הקקאו היתה מרכיב
חשוב מאוד במתכון העוגיות שלה אך בתחילת המאה העשרים, כשאמצעי התקשורת
לא היו מפותחים ולפעמים צריך היה להמתין שבוע עד הפעם הבאה בה יגיע ספק
הקקאו,אם בכלל, צריך היה להיות יצירתיים.
האורחים של רות היו רעבים ומישהו צריך לעשות את העבודה. בצר לה, חיפשה
במזווה ומצאה לגמרי במקרה כמה חפיסות של שוקולד נסטלה. מה כבר יכול לקרות?!
חשבה רות, חותכים את השוקולד ומכניסים אותו לבצק במקום אבקת הקקאו, הוא ימס
והופ ...יש עוגיות לקינוח. באופן מפתיע הקוביות שמרו על צורתן המקורית ורק הפכו
מעט רכות יותר. במקום העוגיות המסורתיות הרגילות הנהדרות בזכות עצמן, קיבלנו
האורחים עוגיות הרבה יותר רכות, נמסות בפה עם פצפוצים נהדרים של שוקולד
באמצע – שוס...! הסיפור עבר מפה לאוזן. המתכון פורסם בעיתון בבוסטון. אלפי
עקרות הבית התמכרו לתגלית ועקומת מכירות השוקולד של "נסטלה" באזור בוסטון
הרקיעה שחקים.
בעסק כמו בעסק. מיד בדקו מדוע דווקא באזור בוסטון צורכים כמויות כה רבות של
שוקולד וגילו שנשות בוסטון מכינות בהמוניהן את העוגיות של רות. אז קרה לרות נס פח
השמן של השוקולד: חברת נסטלה הציעה הצעה לגב' וויקפילד: "תני לנו את המתכון,
אנחנו נדפיס אותו על עטיפת השוקולד ובתמורה נספק לך את כמות השוקולד
שתצטרכי למשך כל חייך". כך נולדו עוגיות השוקולד צ'יפס המוכרות בכל העולם כולו.
להלן המתכון המקורי שהתפרסם על גבי אריזות שוקולד- צ'יפס של חברת נסטלה:
מצרכים:
250 גרם חמאה
3/4 כוס סוכר לבן
3/4 כוס סוכר חום
1 כפית תמצית וניל
2 ביצים
1/2 2 כוסות קמח
1 כפית אבקת סודה לשתיה
300 גרם שוקולד צ'יפס מריר
אופן הכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מקציפים את החמאה עם הסוכר, מוסיפים את תמצית ווניל, מוסיפים את הביצים
ומקציפים עד לקבלת מרקם אחיד.
בקערה נפרדת מערבבים בעזרת מזלג את הקמח עם הסודה לשתיה. מוסיפים
לתערובת החמאה ממשיכים בערבוב, מוסיפים את השוקולד ומקפלים בעדינות.
פורסים על משטח עבודה נילון נצמד, יוצקים את התערובת ויוצרים צורת נקניק מאורך.
אורזים בנילון הנצמד ומכניסים למקפיא למשך שעה.
פורסים בעזרת סכין חד פרוסות בעובי של 1/2 ס"מ ומסדרים על תבנית אפיה
המרופדת בניר אפיה במרווחים של 3 ס"מ אחת מהשניה, אופים במשך כ-10 דקות.
כאשר מוציאים מהתנור העוגיות עדיין רכות למגע, ממתינים עד שיתקררו, מפרידים
מהתבנית ומגישים
מאת: מירי גולדנפלד |